24.6.1991

הולכים אנו לנסות את מזלנו בפארק אביסקו, פארק פופולרי מאד ונוח להגעה (יושב על מסילת הברזל המגיעה

ל- NARVIK). הצטיידנו במזון לשלושה ימים ויש לקנות מפה ולבדוק מסלולים. בעיה שמטרידה היא היתושים. המפלצות האלה חיות בכנופיות גדולות והן מתנפלות על הולכים תמימים ועל כל בעלי החיים. כל מקום חשוף צפוי להתקפה, דרך השערות, מאחורי האוזניים ועוד כיד דמיונם הפורה של היתושים. התכשיר שלקחנו מהבית עוזר רק למחצה, לא ברור כמה זמן לוקח להם להתרגל אליו. בכל מקרה אתמול, תוך כדי תנועה על DUNDRET נעקצנו על אף התכשיר והעקיצות מתנפחות להן לממדים די מבהילים. נקווה שעל יתושי אביסקו זה יעבוד.

הרכבת איחרה בשעה שלמה. רכבות שבדיה מעט איטיות מהדניות וגם פחות מהודרות. אין כאן פרסומות על כתלי הקרון ואין שקיות ניילון של הרכבת (השקיות הדניות משמשות אותנו נאמנה). אבל כאן מבלים יותר בשירותים, כדי לא לשלם בתחנות, ויש מגבות ניר לשימוש בניגוב ידיים וכלים, יש קופסאות מים קרים ויש גלויות בחינם. דבר נוראי הוא לוחות הזמנים, שהם קשים לפענוח, ולכן רצוי תמיד לברר בדלפקי הכרטיסים על מנת לא לחכות לרכבת שלא תבוא, או לאחר בדקה, או שהרכבת הזאת דווקא ביום הזה לא עוצרת בתחנה שרצית. בכל מקרה הרכבת נוחה יותר מאוטובוסים וניתן לחיות עם שיגעונותיה.

עונת החופשות כנראה מתעצמת. בקמפינגים ובכבישים אתה רואה את הקרוואנים בהמוניהם, כאשר בני הזוג מטיילים להם באופניים וחוזרים לשתות קפה פילטר. גם תרמילאים מקומיים ואירופאים רבים, אנשים לאו דווקא צעירים, בגיל העמידה וצפונה, עם תרמילי ענק על הכתפיים בדרכים וברכבת. תופעה שבארץ כמעט אינך רואה - זקן מגיע עם אופני הרים עמוס תרמילים ופורס אוהל בקמפינג, זוג זקנות עם תרמילים שועטות לאכסניית הנוער - תופעה מעניינת ויפה תרבות הטיול כאן. לוקחים את הזמן בכיף, שומרים על הבריאות, הולכים, רוכבים על אופניים, מטיילים, אין דאגות ואין צרות כמעט, אז למה לא? ישראלים, דרך אגב, לא פגשנו בטיול עדיין. יכול להיות שזה רחוק מדי או שהחופש בארץ לא התחיל, אם כי לרוב הישראלים לא מתרמלים כאן אלא נוסעים מאורגן או ברכב.