נפוליאון, וולסקז וגויה נכנסים לגן... נשמע כמו התחלה של בדיחה טובה? אולי, אבל כאן בעיבורה של חיפה מסתתר לו גן פסלים קטן ומעניין שמכיל בתוכו אזכורים לכל הדמויות הללו ועוד...
לפני ימים אחדים הלך לעולם שכולו טוב (ככה לפחות מספרים אלה שחזרו משם) אחד האמנים הפוריים וחשובים שהתהלכו כאן בינינו, חתן פרס ישראל, יגאל תומרקין. קפצתי לביקור לעת שקיעה בגן הפסלים שלו שנחנך בחיפה בקיץ לפני שנתיים.
הגן הקטן נמצא בשטחה של אכסניית אנ"א חיפה, שרכשה את הפסלים והקצתה להם שטח ראוי ויפהפה בין ההר לים. את שדרת הפסלים, המונה 21 במספר, חוצה שביל סלול ומונגש. פסלי הפלדה והברזל שיצר יגאל תומרקין בין השנים 1990-2000 הועברו ממקום משכנו של האמן בבורגתא כשהיו במצב רעוע. כולם שוחזרו, שופצו ונצבעו מחדש בהנחייתו של תומרקין לכבוד הצבתם בבית החדש שנבחר להם.
להדיוטות כמוני, בענייני אמנות בכלל ובפיסול בפרט, היה זה ביקור מרתק. בחרתי לבקר בגן קצת לפני השקיעה – שעה שבה אפילו בחודש אוגוסט אפשר טיפה לנשום, ובה הצללים מתארכים וקרני השמש כתמתמות – כל אלה מעניקים נופך נוסף לפסלים המעניינים. את הדרך, הרצופה פסלי מתכת גולמית חמורי-סבר מנקדים פה ושם פסלים צבעוניים המוסיפים נקודות "אור".
התבוננות בפסלים מזויות שונות מאפשרת מבטים ופרשנויות משתנים ומעניינים. בכדי להשיג זאת נאלצתי לרדת מהשביל המסליל את ההולך בדרך. הרגשתי מעט "פורעת חוק", אבל באומץ רב ובזהירות גדולה הרשיתי לעצמי להציץ - פעם מפה ופעם משם...
הגן מטופח ונקי, ספסלי ישיבה פזורים לאורכו. נראה שהושקעה כאן מחשבה - אפילו פחי האשפה מתכתבים עם הפסלים ועשויים מתכת גולמית וחלודה. ליד כל פסל מוצב שלט קטן עם שמו ועם גוף תאורה המכוון אליו. נראה שיכול להיות מעניין להסתובב כאן לעת ערב. רשמתי לי לביקור חוזר.
יגאל תומרקין, צייר ופסל, נולד בשנת 1933 בדרזדן שבגרמניה, ובגיל שנתיים עלה עם אמו לישראל. לכשבגר והשתחרר מן הצבא למד פיסול את רודי ליהמן בכפר האמנים עין הוד ומשם יצא אל העולם הגדול – ברלין, אמסטרדם ופריז. אמנותו התאפיינה בשינויים סגנוניים רבים במהלך שנות יצירתו – החל משנות ה- 50' של המאה הקודמת ועד ימינו אנו. יחד זאת, נראה כי לאורך השנים דבק בטכניקת האסמבלאז', אליה נחשף בתחילת דרכו האמנותית באמצעות תנועת ה"דאדא" ואמני קולאז' אחרים. בטכניקה זו יצר אובייקטים תלת-מימדיים מחיבור של חפצים וחלקים שונים ושילוב של סמלים תרבותיים. על ידי כך העניק ליצירה המוגמרת משמעות חדשה.
תומרקין, שהתבטאויותיו הפומביות עוררו לא אחת סערות ציבוריות, יצר בחייו עשרות פסלים ואנדרטאות שהוצבו במרחב הציבורי הישראלי ויצירותיו הוצגו בתערוכות, במוזיאונים ובמוסדות רבים בארץ ובעולם. הוא ביטא באמנות שלו מחאה תרבותית, ופוליטית אנטי-מלחמתית, כאב, אלימות והרס, וזכה בהכרה ובפרסים רבים, ביניהם פרס ישראל בתחום הפיסול לשנת 2004.
הבחירה בהקמת גן פסלים של אמן בסדר גודל כזה בחיפה היא נכס תרבותי עירוני, וככזה עלינו לכבד אותו, לשמור עליו ולפקוד וללמוד אותו. בשלט הנמצא בכניסה לגן ובו קיצור תולדות הזמן של תומרקין מוטבע ציטוט מדבריו: "להכות בזמן הנכון, בנקודה הנכונה, במירב הריכוז". הוא התייחס בכך כנראה למלאכת האמן המכה בברזל, אך ניתן כמובן להכליל זאת על כל פעולה שאנחנו עושים בחיינו והיינו רוצים באמצעותה להגיע להישג או לייצר משמעות.
הכניסה לגן הפסלים ללא תשלום.
מי שאינו אורח האכסניה מוזמן לצלצל בפעמון שעל השער הסגור ולבקש להיכנס ולבקר בגן.
בוויז: גן הפסלים של יגאל תומרקין חיפה
במרחב הציבורי החיפאי מוצבים פסלים נוספים של תומרקין:
בחצר בניין הטכניון הישן (מוזיאון המדעטק) - "האדם הוויטרובי", 1990.
בדרך ההגנה - "תמרור", 1972.
ליד מרכז המבקרים בקמפוס הטכניון - 1985-1986 "Chicen Itza Blue".
בקריה הרפואית רמב"ם - "אשליות", 1971-1972.
בסמוך למוזיאון חיל הים - אנדרטה לחללי אח"י אילת, 1994/2009.
סרטון המאפשר הצצה נוספת על גן הפסלים של יגאל תומרקין בחיפה. הופק ע"י ציפורה מימון עבור "זמן חיפה".
על גן פסלים נוסף בחיפה – גן הפסלים של אורסולה מלבין – כתבתי כאן
ושלל המלצות לביקור בחיפה - כתבתי כאן
עד כאן להפעם, עדיין בארץ, תחת הקורונה ששוב מרימה ראש ומאיימת עלינו בסגר לקראת החגים. מאחלת לנו שהלוואי ונתבדה ולי ולבלוג באופן אישי שהפוסט הבא יביא אליכם ניחוחות מעבר לים... אהבתם את מה שקראתם? מוזמנים להשאיר לי תגובה כאן למטה ולהרשם לרשימת התפוצה של הבלוג בתחתית העמוד בקוביית ההרשמה.
Comments