טרקים בנורבגיה - 4 סיפורי דרך

נורבגיה היא כמעט "ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות" מבחינת טרקים. היא מרושתת במגוון שבילי הליכה ברמות קושי שונות, ויש כל כך הרבה מהם שקשה לשים את האצבע על המפה ולבחור. ובכל זאת, אין ברירה... ואני רוצה לחלוק אתכם 4 סיפורי דרך במסלולי טרק שעשינו בנורבגיה.

הכתוב מתבסס על יומן מסע שכתבנו תוך כדי טיול ביולי 1991, ועל מסע וירטואלי חוזר ועדכני שעשיתי זה עתה ובו גיליתי שאותם השבילים ואותן הבקתות עומדים עדיין על תילם ורק מחכים שיבואו. יחד עם זאת, על מי שלוקח ברצינות את הצעותיי - חובה לוודא לפני היציאה לדרך האם חלו שינויים במסלול, בבקתות וכמובן את תנאי הדרך ומזג האוויר. אם מצאתם טעות או שינוי משמעותי בדרך – אשמח אם תכתבו לי ואעדכן את הפוסט.

אין סוף שבילים

מקורות לתכנון המסלול

האתר המעולה הזה מרכז תחתיו את מרבית המידע שיסייע בתכנון הטרק. ניתן לערוך בו מגוון חיתוכים ולמצוא מידע עדכני, מדוייק וספציפי - על שבילים, מרחקים, מידע טופוגרפי, בקתות, מסלולי קיץ/חורף, רמות קושי ועוד.

מקור מידע חשוב נוסף הוא אתר ה- DNT - ארגון הטרקים הנורבגי והבעלים של חלק גדול מהבקתות וסימון השבילים. חברות בארגון מקנה הטבות שונות התקפות בחלקן גם בפינלנד, שבדיה ואיסלנד. שווה בחינת כדאיות למי שמתכנן טרק ארוך או מספר טרקים באזור.

סימוני שביל

השבילים הנורבגיים מסומנים היטב בסימני ה- T האדומים. תמצאו אותם על אבנים, גזעי עצים, ועל גלי אבנים ויתדות גבוהות במקומות המועדים לשלג. מרווחי הסימנים גדולים ממה שאנו מורגלים בארץ, אבל גם אם נדמה כי הדרך אבדה, תמיד יתגלה בהמשך הסימון הבא.

סימני דרך

בקתות

שבילי ההליכה מרושתים בבקתות מסוגים שונים – החל מבקתות מאויישות מעניקות שירות מלא ועד בקתות הפתוחות ללינה בשירות עצמי בלבד. לבקתות שאינן מאויישות יש להצטייד מראש במפתח במשרדי ה- DNT, תמורת פיקדון שיוחזר עם החזרת המפתחות. כל המידע על הבקתות כאן.

מזג אוויר ושעות אור

מזג אוויר בנורבגיה עשוי להשתנות במהירות ולהפוך את הטרק מחוויה נהדרת לחוויה לא-נוחה, ולעיתים אף מסוכנת. חשוב מאד לא להתפשר על ציוד קל משקל ואיכותי - נעליים עמידות לרטיבות, מקלות הליכה, חליפת סערה, סט בגדים יבשים להחלפה, כיסוי גשם לתרמיל וכדו'. כמו כן מומלץ להתעדכן בכל יום על מזג האוויר הצפוי, ולא לקחת סיכונים מיותרים.

בעונת הקיץ שעות האור הארוכות במדינה הצפונית מאפשרות גמישות גדולה בתכנון היום, לקחת את הזמן בבוקר ולצאת לדרך בלי לחץ.

רגע לפני שיוצאים לדרך

זכויות היוצרים על הטקסט והתמונות שמורות לאורה גזית ולבעז זלמנוביץ. התמונות צולמו כמובן במצלמת פילם (מי חשב אז על דיגיטלית?) וסרוקות מתוך אלבומי התמונות הישנים (זוכרים שפעם היה דבר כזה?).

הטרקים המפורטים להלן הם הצעות בלבד. יש בנורבגיה מגוון אין-סופי של מסלולים שניתן לשלב ביניהם ולתפור את הטרק העונה על דרישותיכם מבחינת רמת הקושי, המרחקים, הנופים...

והכי חשוב - לא לשכוח לקנות חומר מקומי נגד יתושים! על עצת הזהב הזו עוד תודו לי.

ציוד הכרחי

טרק אורלנדסדאלן - Aurlandsdalen

נקודת התחלה: Finse

נקודת סיום: Vassbygdi

משך/אורך: 3 ימי הליכה - 51.5 ק"מ

הגעה אל נקודת ההתחלה: ניתן להגיע אל Finse ברכבת, בקו הרכבת הראשי שבין אוסלו לברגן.

יום 1: Finse-Geiterygghytta (15 ק"מ)

ירדנו בתחנת הרכבת של Finse ליד כמה בקתות ומשהו שנראה כמו מלון. "תדלקנו" בארוחת בוקר וביקרנו בשירותים הנקיים שבתחנה, ולדרך. כיוון ההליכה צפונה. הדרך יפה מאוד, לא ארוכה, נוחה להליכה ומאפשרת עצירות נינוחות ותצפיות. רוב הדרך מאד מושלגת, אך השלג קשה ונוח לדריכה. על הקרחונים שעברנו בדרך למדנו רק מהמפה מכיוון שהם מכוסים בשלג ולא יכולנו לראותם. בעונה זו יפה לראות את הצד הצפוני של ההרים עדיין מושלג, והצד הדרומי חשוף. עלינו לגובה של 1694 מ', ומפסגת ה- Sankt Pål נגלה לעיננו נוף מרהיב של פסגות מושלגות. משם התחלנו בירידה רצופת אגמים ופריחה בשלל צבעים, שנמשכה עד הבקתה שלידה נתמקם. תפסנו יום אביבי, למרות שבאופק נראים עננים. הגענו מוקדם למדי לחניית הלילה המתוכננת, הקמנו את האוהל סמוך לבקתה Geiterygghytta, ליד מפלים קטנים ורעשניים שזורמים להם מאגם לאגם.

הצד המושלג של הרכס

יום 2: Geiterygghytta-Østerbø (20 ק"מ)

בלילה ירד קצת גשם, אך כשהתעוררנו היה בהיר בחוץ ויצאנו לדרך. התחלנו בעליה קלה ואחר כך התיישרנו עם הדרך. במפה גילינו הר שמתנשא מעל רוב האזור והחלטנו להעפיל אליו, למרות שהוא נמצא מחוץ למסלול המסומן. העליה לפסגת ה- Bolhovd קפיצה ללא שביל מאבן לאבן בדוך אימתני, אך תוך 15 דקות הגענו למעלה והתפעלנו מהנוף המקסים שמסביב. נדהמות לא פחות היו כמה כבשים שלא הבינו מי הם היצורים המוזרים שטיפסו על ההר שלהן.

כבשים נדהמות

חם בנורבגיה! כבר יומיים שאנו מסתובבים בבגדים קצרים וניצלים בשמש. עכשיו צצה בעיה "נורבגית" חדשה, בנוסף לגשם-רוח-יתושים-זבובים, והיא השמש החזקה. אך אנו, כתמיד, מסתכלים על חצי הכוס המלאה ונהנים גם כך.

גלשנו מהפסגה וצעדנו במרץ חזרה בשביל מלווים בנוף עוצר הנשימה של פתחו של העמק הקניוני Aurlandsdalen. בקתת Steinbergdalen הנמצאת על הדרך וניתן ללון בה, אך אנחנו בחרנו להמשיך, לא לפני שעצרנו לארוחת צהריים על שפת מפלי מים באזור שופע פרחים, פרפרים וציפורים. לאחר הבקתה הדרך נכנסה לקניון יפה והפכה קשה, מלאת אבנים ולעתים תלולה מאד. העיניים נעוצות בקרקע, מחפשות מקום נוח להניח את הרגל. לאורך הקניון תלויות על המצוק ממעל חוות עתיקות נטושות - המראה יפהפה. בסמוך לבקתת Østerbø החלטנו להמשיך עוד כמה ק"מ קדימה, בכדי לקצר את דרכנו למחר ולהרוויח שנת בוקר טובה, ונטענו את אוהלנו ליד נהר. ארוחת הערב קצת איכזבה כיוון שהגזיה שבקה חיים, ולכן גם מחר בבוקר לא יהיה קפה...

יום 3: Østerbø-Vassbygdi (16.5 ק"מ)

המסלול של היום האחרון עובר לאורכו של Aurlandsdalen, העמק הקניוני אשר מנקז אליו את המפלים הארוכים מראשי הצוקים. מפולות נראות פה ושם, נראה כאילו הטבע בפעולה והמראות מלבבים.

כבשה אדישה

חלקו של השביל נפרץ על ידי חוואים ורועי צאן, וחלקו על ידי אנשי ה- DNT הנמרצים. בשיפולי חוות Vassbygdi עצרנו לקטוף פטל אדום, ומיד לאחריה הגענו אל תחנת האוטובוס שלקח אותנו ל- Flåm. ב- Flåm פינקנו את עצמנו בגלידה ונדחסנו לרכבת הנוסעת במסלול הנפלא עד Myrdal. אין מקום לשבת. האמנם נעביר את הדרך בעמידה? די מהר התוודענו לקפיטריה ושם, עם קפה, קולה ומקום ישיבה בילינו את הדרך עד ברגן.

אזור שופע פרחים, פרפרים וציפורים

טרק הרדנגרווידה - Hardangervidda

נקודת התחלה: Finse

נקודת סיום: Vøringsfoss waterfall

משך/אורך: יומיים הליכה, 34 ק"מ.

הגעה לנקודת ההתחלה: כמו בטרק הקודם.

יום 1: Finse-Sysenvatnet (27 ק"מ)

שוב אנחנו ב- Finse, הפעם העברנו כאן את הלילה. הבוקר השמים כחולים והשמש מיבשת את האוהל. אוכל, קיפול ותנועה. יוצאים דרומה. הדרך עוקפת את קרחון Hardangerjokulen מצד מזרח ויורדת דרומה על גבי רמת Hardangervida. בתחילת הדרך הרמה עדיין לא כל כך שטוחה (כפי שתהיה בהמשך), אך העליות והמורדות לא תלולים במיוחד. הסלע אפור והשמש קופחת על ראשינו, ולמרות הקרבה לקרחון ולשלג שאנו חוצים מדי פעם, חם עד כדי חמסיני. בהפסקת הצהריים אנו צופים בחינם בקרחון המרשים ואף חוזים בנפילה של גוש קרח גדול שניתק ממנו. בניגוד לטרק הקודם, אנחנו מגלים כי הכבשים כאן שחורות ופחדניות.

צפיה בחינם בקרחון

ממשיכים לאורך הביצות של בקעת Leir, תופסים צל פה ושם מתחת לסלע ועושים הפסקות ארוכות. בסביבות השעה 17:00 אנו מגיעים לאגם Sysenvatnet, שעל גדותיו מסומנת בקתה - אבל לא בקתה ולא יער. מסתבר שעל האגם הוקם סכר שגרם לעליית מפלס המים, והבקתה והשביל המסומנים במפה פשוט אינם. מחפשים כאן ומחפשים שם, ולבסוף עוצרים לארוחת ערב וחשיבה. המים בסביבה די דלוחים ואנו מעדיפים לא להשתמש בהם. הגזיה עובדת, אנחנו מחזירים כוחות ונוזלים לגוף בעזרת תה ומרק ומחליטים להמשיך ללכת לכיוון Fossli עד שיגמר הכוח... צועדים נמרצות, נעזרים בסימנים הטופוגרפיים שבמפה. אין עקבות אדם ואין סימני דרך. והנה, לאחר כ- 5 ק"מ פתאום שני אוהלים, ואחרי כמה עשרות מטרים נוספים מתגלה לנו תוואי השביל - שינוי שלא יכולנו להבחין בו מהכיוון ממנו הגענו. גולשים מהרמה, השמש בעיניים שוקעת לאט, חנינו בסביבות 22:00. תה אחרון, שטיפה של זיעה, אבק, חומר נגד יתושים ולכלוך היום במי הנחל הקרוב וצלילה לשינה עמוקה.

יום 2: Sysenvatnet-Vøringsfoss (7 ק"מ)

הדרך הארוכה והבלתי מתוכננת שעברנו אתמול הותירה לנו היום רק צעידה קלה עד הקיוסק הצמוד למפלי Vøringsfoss . בקבוק קולה של ליטר וחצי, התאוששות וכמה מטרים עד התצפית על המפל המרהיב. ניתן גם לרדת למטה למרגלות המפלים, אך אנו הסתפקנו בהצצה מלמעלה, כמו רוב התיירים הגודשים את המקום.

טרק 3 - ערבות פינמרק - Finnmark

נקודת התחלה: Šuoššjávri

נקודת סיום: Stillaveien

משך/אורך: 3 ימי הליכה, 81 ק"מ.

הגעה אל נקודת ההתחלה: תחילת המסלול על כביש 92, כשני ק"מ מערבית ל- Šuoššjávri. ניתן להגיע באוטובוס מ- Alta ל- Šuoššjávri ולחזור רגלית לאורך הכביש עד לנקודת תחילת המסלול (דרך עפר המתפצלת מהכביש סמוך לחציית הכביש את הנהר).

יום 1: Šuoššjávri-Mollisjok Fjellstue (27 ק"מ)

קיפלנו את האוהל ב-Alta וירדנו לתחנה המרכזית של חברת האוטובוסים FFR, החוגגת את 75 שנות היווסדה בגזילת כספי הנוסעים. להפתעתנו גילינו כי אין אוטובוס ליעד שלנו בימי שלישי. לא התייאשנו והחלטנו לקחת אוטובוס ל- Kautokeino ולרדת בדרך, לחסוך כסף ולהסתמך על מזלנו. האוטובוס, חלקו מושבים ורובו חבילות ודואר, זחל את 105 הקילומטרים עד לצומת הכבישים E45 ו- 92, וכאשר ירדנו גילינו שצומת מעון אינה המקום השומם ביותר בכדור הארץ. לא חלפו 10 דקות ושני דייגים פינים עצרו, דחסו את הברדק במכונית לאחור ולקחו אותנו עד לתחילת המסלול.

פעם אפשר היה לתפוס טרמפים

במהלך היום היו היתושים הגורם העיקרי. הדרך נמשכה לאורכו של נהר זורם ולא משנה אם עלית או ירדת - היתושים איתך!!! ענן יתושים אפף אותנו, ולא יכולנו לעצור אפילו למנוחה. כשכלו הכוחות הקמנו בזריזות של מיומנים את האוהל, חמקנו פנימה, רוצצנו את גולגלות היתושים שנדחסו איתנו ונחנו ואכלנו בפנים.

הנוף - גבעות בגובה 300-400 מ', עטור ביצות ונהרות, עצים נמוכיקומה ושיחים - ומגפינו חרשו בביצות ובזרמי המים. הגענו בערב לחווה Mollisjok Fjellstue שלצידה הקמנו את האוהל לחניית הלילה. לצידנו אוהל של זוג דני עקוץ, שנציין את תרומתם למאמץ שלנו בכך שנתנו לנו להעתיק מהמפה שלהם על נייר מאולתר חלק מתוואי השביל שחסר לנו במפה שלנו.

יום 2: Mollisjok Fjellstue- Joatkajávri fjellstue (34 ק"מ)

בבוקר רוח נשבה ועננים חלפו ממעל. עטפנו כמה מאות יתושים ביריעות האוהל ויצאנו לדרך הארוכה. הרוח העזה שנשבה לאורך היום מצד אחד הקשתה על ההליכה והאדימה את פנינו, ומצד שני העלימה לגמרי את היתושים המציקים. נוף הערבה גבה מאד והיה חשוף כמעט לחלוטין מעצים. מסביב אגמים, בריכות, שיחים, פרחים זעירים וציפורים. למעט שתי מכוניות לקראת סוף הדרך, לא נתקלנו באיש.

אחר הצהריים הגענו ל- Joatkajávri fjellstue לחניית לילה. להבדיל מהחווה הבודדת מאתמול - המקום מאד מסודר, עם כל הפסיליטיז, והומה מטיילים. היום לא היו יתושים!!! אולי בגלל הגובה, אולי בגלל הרוח. איש אינו יודע.

היום לא היו יתושים

יום 3: Joatkajávri fjellstue- Stilla (20 ק"מ)

יצאנו בבוקר - עננים ממעל ואפילו טפטוף קל ואנחנו, שפעם היינו מתרגשים מכמה טיפות, כבר לבושים במעילנו החדשים ומטפסים לכיוון צפון מערב. הנופים דומים לאתמול - הצמחיה השטוחה ואגמי המים הכחולים וגם עדר איילי הצפון וקול פעמוניו. אמנם לא הצלחנו להתקרב לטווח צילום, אבל המראה כשלעצמו יפה. הצטברות הקילומטרים של הימים האחרונים על כפות רגלינו ניכרת.

צמחיה שטוחה ואגמים כחולים

כיוון ההליכה מערב, חצינו כביש שלא מוזכר במפה, והמשכנו עד Stilla - אזור של מחצבות צפחה כנראה. הגענו לכביש שומם, אבל להפתעתנו תפסנו לאחר דקותיים טרמפ לאזור Tverrelvdalen, ושם לא הספקנו לקלל את הנורבגים החולפים על פנינו, ונעצר לו אחד שלקח אותנו עד Alta.

טרק בפארק דוברפייל - Doverfjell

נקודת התחלה: תחנת הרכבת של Kongsvoll

נקודת סיום: הכביש הגישה ל- Gjøra

משך/אורך: 3 ימי הליכה, 56 ק"מ.

הגעה אל נקודת ההתחלה: ניתן להגיע ברכבת מ- Oppdal אל Kongsvoll.

יום 1: Kongsvoll-Reinheim (16 ק"מ)

הדבר ראשון שאנחנו מבינים עם היציאה לדרך הוא כוונת המחוקק כאשר כתוב במפות: “CROWN LAND”. אמנם השלט בשפה לא מוכרת, אבל לפי קולות נפילות הפגזים מדובר בשטח צבאי סגור... נצטרך להתאים את עצמנו. הפריחה בעיצומה, ועל אף ההתנשפויות בעליה אנו נהנים ממנה ומתפעלים מהנוף. על קו הגובה 1200 מ' הדרך התיישרה והלכנו לאורכו של Stroplsjødalen, כאשר מולנו פסגתו המושלגת של Snøhetta (2286 מ'), לשם נעפיל מחר. בינתיים מזג האוויר מעונן ונעים, אין רוח ואף יתושים וזבובים נעדרים מן המסלול. משהו חשוד. הפארק הומה אדם, מטיילים רבים ואוהלים מדי פעם. התפתחות הצמחיה השטוחה מאפשרת לעקוב אחר המסת השלוגיות. ניכר שרוב המסת השלגים כבר מאחור ולכן לא נזקקנו למגפינו אלא הסתפקנו בנעליים ובדילוגים בין הבצבוצים.

הלכנו בניחותא תוך הפסקות תה, ועלינו לרום 1384 מ' עד בקתת Reinheim, בסמוך אליה התמקמנו ליד פלג מים אשר מימיו הצלולים זורמים ומשמשים אותנו לבישול. כעת נותר רק לתכנן את ההמשך, לברר בבקתה על תחזית מזג האוויר למחר ולהתפלל שיאפשר לנו לעלות לפסגת Snøhetta.

מישהו אוהב כאן לצוד

יום 2: Reinheim-Loennechenbua (22 ק"מ)

על הבוקר התחלנו לטפס לכיוון Snøhetta. העננים לא בישרו טובות, ואכן ככל שעלינו במעלה ההר הם סגרו עלינו, הרוח נשבה והתקוות נישאו איתה. העליה היתה קשה והטיפוס על דרדרת האבנים אילץ אותנו לדלג מבולדר לבולדר ולאחר מכן לטפס בשלג, שלפי המפה רובץ על קרחון קטן. על הפסגה מצאנו בקתה סגורה של הצבא, וכך עמדנו בשלג שהחל לרדת עלינו. מהפסגה נשקף נוף מדהים ביום טוב. אנחנו, לצערנו, לא זכינו... קפאנו למעלה 15 דקות ביחד עם קבוצה צ'כית שהגיעה בסערה. הצ'כים, הנלהבים מהעצמאות שקיבלו לפני שנתיים ומהחופש, מטפסים על כל הר בנורבגיה. קפואים ודי מאוכזבים מהראות הגרועה נפרדנו מהם ופנינו לרדת במדרון הצר והתלול, כאשר תהומות משני צידינו (שלמרבה השמחה לא ראינו אותם בשל הערפל). פסענו מסימן לסימן לפי עקבות הצועדים שהקדימו אותנו. הירידה בשלג ובגשם על האבנים החלקות גרמה לנו להתעופף פה ושם, אבל ללא נזק ממשי.

ביום בהיר אפשר לראות את טרונדהיים

למרגלות ההר מצידו השני מחכה הבקתה Åmotdalshytta, שבה לקחנו הפסקה להתאוששות. בתחילה ישבנו בחוץ, אבל כשהתחיל גשם רצנו עם התה שרתח וקופסת המקרלים ברוטב עגבניות פנימה, שם טרפנו את ארוחת הצהריים ביחד עם זוג גרמני, שכיבד אותנו בשוקולד לקינוח. לאחר כשעתיים נפרדנו מהבקתה המחוממת ויצאנו לדרך עד הבקתה האחרונה ליום זה – Loennechenbua. סיום הדרך נאה ועובר בין אגמים קפואים למחצה שנצנצו בשמש, שאמנם התחלפה במהרה לגשם, אך זה היה סיום הולם ליום הארוך.

התמקמנו ללינה בבקתה שהיתה פתוחה אך לא מאוישת – בשיטת התשלום העצמי. הבערנו את האח והבקתה הקטנה התחממה מהר. בחוץ 6 מעלות ובפנים 25. המקום מצוייד בכל מה שצריך ומאורגן היטב, כמיטב המסורת של ה- DNT. עצים להסקת האח חיכו בחוץ ואנחנו כותבים ביומן ושותים תה בכוסות חרסינה סיניות.

בקתה בין אגמים קפואים

יום 3: Loennechenbua-Gjøra (18 ק"מ)

אין ספק שמיטה יותר נוחה מרצפת אוהל. בחוץ קר ואנו מדליקים שוב את האח ומכינים תה. ניקינו, מילאנו מים ובקענו עצים להסקה לטובת הבאים אחרינו. יצאנו לדרך לאורך האגמים שגושי קרח צפים בהם. יום יפה אשר בו ירדנו מטה כ- 1000 מ' לאורך Skiradålen. הצמיחה והלבלוב בעיצומם, וככל שירדנו גבהה הצמחיה והצטופפה עד לחוות שבעמקים. תחילת הדרך קשה. קיפצנו מאבן לאבן, כבר בטוחים שהדרך משתפרת ושוב העיניים ברצפה, מחפשות את הסלע הבא לדרוך עליו. רעש הצעדים מקפיץ ארנבת, שבורחת לאי-שם. מראה הקניונים הרבים המתחברים ומתפצלים מרהיב.

סופה של הדרך בכביש המוביל ל- Gjøra. הרגליים מעט כואבות. אוכלים "שלווה" עם חלב ומנסים לתפוס טרמפים ללא הועיל. שעתיים וחצי חולפות ואנו עולים על האוטובוס אל Oppdal.

חוטבת עצים ושואבת מים

רגע לפני הקורונה היתה לי תכנית מגירה מפורטת לחזור ולטרק בנורבגיה היפה. אפילו מפות כבר הזמנתי באינטרנט. אבל תכנונים לחוד, ומציאות לחוד. אז אולי עכשיו כשעולם קצת נרגע, באמת הגיע הזמן לחזור. יש עוד כל כך הרבה לראות ולחוות במדינה היפה הזו!

הגיע זמן לחזור

אין כמו טרק טוב כדי להכיר ולחוות מקום לעומק. מה שלא ניתן לעשות דרך חלון המכונית, אפשרי בהחלט להשיג דרך הרגליים. מקווה שנהניתם לצעוד איתנו, למרות היתושים, השלג, השמש, והתקלות הקטנות שאירעו לנו.

מוזמנים לקרוא סיפורי דרך נוספים של טרקים שעשיתי בארץ, ובעיקר בחו"ל - כתבתי עליהם כאן.

הטיול שעשינו אז, ב- 1991, הקיף מדינות רבות וחודשים ארוכים. כאן תמצאו את סיפור המסע כולו.

אם אהבתם את המילים שכתבנו והתמונות שצילמנו, הצטרפו אלי לטיולים נוספים ברחבי הגלובוס. מוזמנים לכתוב לי תגובות, לשתף אותי במחשבות שעברו לכם בראש במהלך הקריאה, לשאול שאלות וכמובן - להרשם לבלוג דרך קוביית ההרשמה. אשמח אם תשמיעו קולכם.