לאחר שרכשנו בכיתות א'-ב' מיומנויות למידה בסיסיות, בכיתה ג' תחלנו ללמוד לפי נושאים. ככה למדו פעם בקיבוצים – מקיפים נושא 360° עד שממצים מכל הבחינות - גיאוגרפית, חברתית, היסטורית, מדעית וכן הלאה. למדנו בשיטה זו נושאים כמו "אזורנו", "מגלי עולם", "המזרח הקדום", "המים", "הציפורים" ועוד. הנושא הראשון שלנו היה "נושא התחבורה". אין לי תשובה לשאלה למה בחרה המורה רחל לפצוח דווקא בנושא מרתק זה, אבל האמינו לי שהדבר היה ככה, ואולי מכאן התחילה אהבתי הרבה לנוע בארץ ובעולם – באוויר, ביבשה ובים.
חיפה היא העיר המגוונת ביותר בארץ מבחינה תחבורתית. היא מציעה לתושבים המתגוררים בה ולתיירים הפוקדים אותה עושר גדול של אמצעי תחבורה, חלקם אין באף עיר אחרת בארץ! וכל זאת עם בונוס - חלק מאמצעי התחבורה המיוחדים הללו באים בעסקת חבילה של מחיר נסיעה בתחבורה ציבורית רגילה. כל זאת עוד לפני שהזכרנו את העובדה שחיפה היא העיר היחידה בארץ שבה פועלת תחבורה ציבורית בשבת! אם היו עדיין לומדים כיום בשיטת הנושאים, אין ספק שילדי חיפה היו המרוויחים הגדולים מכך.
אז במה (ולא פחות חשוב – לאן!) ניסע היום?
באוויר
הרַכֶּבֶל
הרַכֶּבֶל, או "ביצי גוראל" בשמו הלא-רשמי, פתח את שעריו בשנת 1986 למטרות תיירותיות. עד אז פעלו בארץ שני רכבלים בלבד – בראש הנקרה ובמצדה. מדובר בשתי שלישיות של קרוניות עגולות שקופות הנעות בין סטלה מאריס שעל ראש ההר לבין שכונת בת גלים שעל חוף הים. כאטרקציה תיירותית - מחירו בהתאם, אך הנסיעה האורכת דקות ספורות בלבד מספקת מבט נהדר על קו החוף הצפוני בואכה ראש הנקרה, השכונות המערביות של העיר, ועל שיפוליו המערביים של הכרמל.
מילה אישית:
כמה וכמה פעמים הזדמן לי לנסוע (ככה מכונה הפעולה בהקשר של רכבל?) ברכבל. למרות המחיר השערורייתי תמיד זו היתה חוויה מהנה.
עוד בסביבה:
בקרבת התחנה העליונה - מומלץ לטייל בשביל היורד על קפלת הלב הקדוש. השביל קליל להליכה והמראות והנופים הנשקפים מכאן נפלאים. כדאי גם להקדיש זמן לכנסיה היפה של מנזר הכרמליתים, הנמצא ממש מעבר לכביש.
בקרבת התחנה התחתונה - שווה להיכנס לאחת המסעדות המצויינות השוכנות בצמוד. באופן אישי ממליצה על איטליאנו-דה-לה-קוסטה, אבל שמעתי שגם שוואטינה טובה מאד (לא ניסיתי). אפשר לשלב טיול נינוח לאורך החוף על טיילת בת גלים, עליו הרחבתי כאן.
הרכבלית
אמצעי התחבורה החדש ביותר בחיפה המקשר בין אוניברסיטת חיפה, קמפוס הטכניון, ומרכזית המפרץ. בניגוד לרכבל הוותיק, הרכבלית מהווה חלק בלתי נפרד ממערך התחבורה הציבורית העירונית ועלות הנסיעה בה בהתאם. סביב הקמתה והתוואי הרצוי התקיים פולמוס מתמשך, הצעות עלו ונפלו, וכמובן מקומה של הפוליטיקה לא נפקד. לאחר שנים של תלאות יצאה באמצע שנת 2022 הרכבלית לדרך. למרות הגדרתה כתחבורה ציבורית לכל דבר ועניין, היא בהחלט משמשת גם כאטרקציה תיירותית. הנסיעה הארוכה, כ- 20 דקות, מאפשרת לנוסע לחקור מלמעלה את המבואות המזרחיים של העיר, על נתיבי התחבורה השוקקים ואזורי המסחר, התעשיה והמפעלים. וכמובן להנות מנופי הצפון והמפרץ הפרושים על כף היד.
מילה אישית:
מאד התרגשתי לקראת נסיעתי הראשונה ברכבלית! יחד עם זאת, חשתי אכזבה קלה בעיקר על הפספוס בבחירת התוואי שאינו משרת הלכה למעשה את תושבי העיר, אלא בעיקר את באי הקמפוסים האקדמיים. וגם עצב על הנופים הנשקפים ממנה ומציבים לנגד העיניים תמונה מאד עגומה ופצועה של אזור המפרץ.
מה עוד בסביבה:
בקרבת תחנת האוניברסיטה - מומלץ לעלות לתצפית מהקומה ה- 30 של מגדל אשכול, לבקר במוזיאון הכט, ולהקדיש זמן לטיול בפארק הכרמל ובחי-בר.
בקרבת תחנת הטכניון – שיטוט בין בנייני הקמפוס המרתקים הטובלים בחורש ירוק יכול למלא יום שלם. אבל אם יש מקום אחד שאני ממליצה לא לפספס הוא ביקור בגן האקולוגי. הוא יפה במיוחד בעונת האביב.
סביב תחנת מרכזית המפרץ - אפשר לבקר בקניון לב המפרץ על חנויותיו ומתחם הקולנוע העצום שבו.
ביבשה
הכרמלית
זהו לטעמי כלי התחבורה המיוחד ביותר בחיפה, שברבות השנים גם הפך לאחד מסמליה הבולטים. מדובר ברכבת תחתית (או מדוייק יותר – פוניקולר) היחידה בארץ, המחברת בין העיר התחתית למרכז הכרמל. באמצעות 6 התחנות ניתן להגיע בקלות, במהירות ובמחיר שווה לכל נפש אל מוקדי הבילוי, המסחר והעסקים החיפאיים. הכרמלית נחנכה בשנת 1959 ומאז נסגרה ונפתחה מחדש מספר פעמים ואף החליפה את שמות חלק מהתחנות. כיום היא מצויידת בקרונות עדכניים ונוחים ומשרתת תיירים ותושבים כמעט בכל שעות היממה.
מילה אישית:
גם אחרי עשרות פעמים, עדיין בכל פעם שאני נכנסת לכרמלית אני מתרגשת ומרגישה קצת חו"ל. זוהי הדרך המועדפת עלי להגיע לעיר התחתית מבלי לחפש (ולשלם) חניה, מבלי לעמוד בפקקים ועם בונוס של 8 דקות הסנפה של ערים רחוקות מעבר לים. בשלוש מתחנותיה (בני ציון, מסדה והעיר התחתית) עדיין קיימות יצירות קיר מונומנטליות שרק בשבילן שווה להציץ פנימה.
עוד בסביבה:
תחנות הכרמלית ממוקמות בסמוך למגוון גדול של אטרקציות, מוזיאונים, מסעדות, רחובות מיוחדים, תצפיות ומקומות בילוי. מומלץ להיעזר באתר הכרמלית בו מפורטות שלל האפשרויות הגלומות בכל תחנה ותחנה.
הרכבת
רכבת היא הדרך הנוחה, ואולי גם הותיקה, ביותר להגיע לחיפה מרחבי הארץ. העיר עטופה בארבע תחנות, כולן על קו החוף. לא מעט בעיות מאפילות על הנכס הזה - החל בכך שבשנתיים האחרונות הרכבת מושבתת בלילות ובסופי שבוע, וכלה בתוואי ההיסטורי החוסם את הגישה הישירה לחוף ויש לו השלכות מרחיקות לכת על העיר. חיפה כה מזוהה עם הרכבת, שהוקם בה מוזיאון הרכבת השוכן בבנייני תחנת חיפה מזרח, ממנה יצאה רכבת העמק שקישרה את העיר עם דמשק. במוזיאון מוצגים פריטים היסטוריים ואוסף של קטרים וקרונות. מומלץ לחובבי הז'אנר.
מילה אישית:
כשילדיי היו צעירים אחת הפעילויות החביבות עלינו היתה נסיעה ברכבת. נדמה לי שגם עבור הילדים של היום זו עדיין עשויה להיות אופציה אטרקטיבית. כיום הרכבת משמשת אותי לטובת נסיעות עבודה פה ושם והכי חשוב – כאמצעי ההגעה היעיל והמהיר מחיפה לנתב"ג 😊
עוד בסביבה:
ארבע תחנות הרכבת החיפאיות ממוקמות לא הרחק ממקומות בילוי ונופש. תחנת חוף הכרמל סמוכה לחופי העיר; מתחנת בת גלים ניתן להגיע בקלות למוזיאונים הימיים, לרכבל, ולשיטוט בשכונת בת גלים השלווה; תחנת מרכז השמונה היא אולי האטרקטיבית ביותר ונמצאת במרחק הליכה מהמושבה הגרמנית, העיר התחתית, נמל חיפה, שוק הפשפשים ואפילו מוזיאון הרכבת; תחנת לב המפרץ ממוקמת בתוככי הקניון הנושא שם זה ומקושרת לתחנה התחתונה של הרכבלית.
המֶטְרוֹנִית
שמה של המטרונית מתכתב עם המילים – מטרופולין, מטרו ומַטְרוֹנִית (אשה מהמעמד הגבוה). היא הושקה בשנת 2013 במטרה לספק מערכת יעילה ונוחה להסעת המונים במטרופולין חיפה, עקב עומסי תנועה הולכים וגוברים באזור. בתחילת שנות ה- 2000 החלו בהקמת התשתיות עם ייסודן של תחנות מרכזיות (הקריות, המפרץ וחוף הכרמל), ובהמשך סלילת נת"צ יעודיים ושימוש באוטובוסים תלת מפרקיים. המסלולים היחודיים והבלעדיים מאפשרים למטרונית נסיעה ללא עיכובים, והקיבולת הגדולה של האוטובוסים מאפשרת העברה בו-זמנית של מאסת נוסעים ממקום למקום. המטרונית פועלת כיום בארבעה קווים במטרופולין חיפה, ומתבצעות עבודות על קו נוסף שיוביל לאזור נשר ויגור.
מילה אישית
השימוש במטרונית חסכוני ונוח. יחד עם זאת מודה שתמיד אני מצליחה להסתבך עם שיטת תיקוף הרב-קו הפועלת באמצעי תחבורה זה.
בים
שייט בשפך הקישון
קיימות לא מעט חברות המציעות חוויית שייט ביאכטה עם סקיפר מקצועי, או בהשטה עצמית. ברוב המוחלט של המקרים השייט יצא ממעגן הדייג. מוצעות הפלגות יום, הפלגות שקיעה, הפלגות לציון אירוע או חגיגה, בהרכבים כאלה ואחרים, עם תוספות (אוכל, שתיה, קישוטים) או בלעדיהן – השמיים (או במקרה הזה - הים) הם הגבול.
שייט בין חיפה לעכו
"מלכת עכו" מפעילה קו תיירותי בין טרמינל הנוסעים בנמל חיפה לבין המרינה של עכו העתיקה. ההפלגה אורכת כ- 40 דקות וניתן לצאת אליה מכל אחד מהנמלים הללו. השייט מאפשר לנוסעים להנות מנקודת מבט ייחודית מכיוון הים על שתי הערים, על מפרץ חיפה ועל מישור החוף הצפוני.
הפלגה מחיפה אל העולם הגדול
נמל חיפה הוא הנמל היחיד בישראל המשמש שער יציאה וכניסה של הפלגות נופש ותיירות. מגיעות אליו ויוצאות ממנו מדי שנה עשרות אוניות, והוא משרת את כל חברות הקרוזים הגדולות בעולם, ביניהן אוניות תיירות ענקיות של כ- 5000 נוסעים. שטתם באחת מהן? ספרו לי!
מילה אישית:
אין לי הרבה שעות שייט ברזומה כי זה לגמרי לא המקום הטבעי שלי. יחד עם זאת יצא לי פעם אחת לשוט בקו עכו-חיפה, ופעמיים ביאכטה בשפך הקישון. מהפעמים הספורות הללו נשארו לי חוויות נעימות. אחרי ההתלהבות הראשונית של היציאה לים, נהניתי בעיקר מהפרספקטיבה השונה שהשייט מאפשר על העולם הכל כך מוכר שמסביבנו.
מה עוד בסביבה:
בקרבת מעגן הדייג - מעגן הדייג עצמו מקסים ביותר לשיטוט רגוע בין הרציפים. ממש לידו נמצא פארק הקישון, שהוא פארק עירוני ירוק ויפה שהוכשר לאורך תוואי נחל הקישון. יש בו תצפיות מיוחדות על חיפה והים, פינות ישיבה טובלות בדשאים ירוקים ושבילים נעימים.
בקרבת טרמינל נמל חיפה – גישה נוחה וישירה אל העיר התחתית, שהיא אחד האזורים המבטיחים בעיר, בעיקר מבחינה קולינרית. ניתן למצוא בה מגוון מסעדות ובתי קפה שווים למהלך היום, ופאבים מדליקים (עוד משתמשים במילה הזו?) שנותנים פייט בלילה. כל זאת עם בונוס של אמנות רחוב נהדרת, בעיקר סביב רחוב הנמל.
נראה כי קיימת הסכמה רחבה על כך שחיפה ייחודית בהמון תחומים ביחס לערים אחרות בישראל. שלל המלצות שכתבתי עליה תמצאו כאן. גם בנושא התחבורה הציבורית העיר מתגלה כאקזמפלר, ומציגה שלל אפשרויות, חלקן קוסמות ביותר הן לתושבים והן לתיירים. רק שאלה אחת נותרה לי פתוחה - לא ברור לי מדוע במקום למנף ולמתג (גם) את היתרון היחסי הזה, חלק מאמצעי התחבורה זכו להיקרא בשמות "מקטינים" ומטופשים? אוקיי, כרמלית הבנתי ומקובל עלי השם הנוסטלגי, אבל רכבלית, מטרונית ושכונתית? למה?
ונסיים בכך שנישא תפילה שגם לנו יהיה כאן יום אחד שדה תעופה ראוי לשמו שייתר את חציית הארץ הקטנה והעמוסה שלנו בדרך לנתב"ג, ויאפשר לנו להגיע לכל מחוזות חפצנו בקלות ובמהירות!
גם אתם השתמשתם בכלי התחבורה המיוחדים של חיפה? מוזמנים לספר לי על החוויות שלכם בתגובות למטה.
אם עדיין אינכם עוקבים אחרי הבלוג שלי, מוזמנים להצטרף לרשימת התפוצה. עוקבי הבלוג מקבלים ראשונים את הפוסטים שאני מפרסמת, וכן מסלולי טיול להורדה ללא תשלום שאני מכינה עבורכם ולשימושכם. ההרשמה קלה ופשוטה, דרך קוביית ההרשמה הנמצאת בתחתית העמוד.
נתראה בחיפה באוויר, ביבשה ובים...
בתחילת יוני עשיתי יום כיף עם נכדתי: נסענו הלוך וחזור ברכבלית, הלכנו לראות את שלד הלויתן בבנין הרב תחומי באוניברסיטה, עלינו לקומה 30 במגדל אשכול וביקנו במוזיאון הכט. היה מקסים! ממש אז חשבתי גם על כך שהתברכנו באמצעי תחבורה לא שגרתיים ואיזה כיף של מסלול תחבורתי אפשר לעשות בתוך העיר, בסכום סביר והגיוני וליהנות עד אין קץ!
טור נהדר ומרגש
ממש אוצר לאחת כמוני שפחות מכירה את חיפה. שומרת להזדמנות שאגיע לעיר. תודה
אין ספק שחיפה היא העיר המעניינת ביותר בישראל בהיבט של התחבורה. גם אני מתרגשת בכל נסיעה בכרמלית (למרות שלא נוסעת בה הרבה אבל יוצר לפעמים), וזה נובע אצלי יותר מזיכרון הילדות מאשר מהדמיון לחו"ל. קיבלתי בפוסט כמה רעיונות. אני מחכה לטייל באמצעות הרכבלית בעונות קרירות יותר. לאחרונה פגשתי את בתי והנכד שלי במדעטק שאליו הגעתי ברכבת העמק + אוטובוס. במוזאון עשינו חילופי משמרות על הדרדס הקטן ולקחתי אותו אלינו ברכבת. לא היה קץ לאושר. לראות את התמימות ואת השמחה בפניו של ילד קטן, זה קסם שקשה לי לתאר במילים.
אורה מאמר נהדר! שוב ושוב את מעוררת בי חשק להגיע לביקור בעיר!! ההתלבטות היחידה תהיה מאיפה להתחיל עם כל כל הע.אושר הזה! :-)
אורה שלום, נהנית לקרוא את כתבותיך והפעם, כחיפאית במקור, התרגשתי במיוחד. כמה אהבה לעיר מרגישים בכתבה שלך. כמורה בקיבוץ(בו אני חברה עד היום) אכן לימדנו את נושא התחבורה. שיא הנושא היה לנסוע עם התלמידים לחיפה ולתת להם להתנסות באופן עצמאי בנסיעה בתחבורה ציבורית. והשנה לקחתי את נכדי (הקיבוצניקים) ליום תחבורה. הגענו מהצפון ברכבת עד מרכזית המפרץ, ברכבלית הלוך וחזור, במטרונית לעיר התחתית ובכרמלית למרכז הכרמל (למה הסיומת היא ית?). באוטובוס ירדנו חזרה לרכבת. כמובן עם תחנות בדרך. אחת מהן מוזיאון מדעטק שבטכניון הישן. בנין מיוחד בפני עצמו. נכדי הקיבוצניקים מאד נהנו. אגב, לגבי הרב-קו, תיקפנו ברכבת ל"חוזה יומי" ואיתו עברנו בכל אמצעי התחבורה. שוב תודה, ומחכה לבאות. אירית