מאי 2021. שלל מהלכים פוליטיים הובילו אותנו למלחמה חיצונית בסבב המי יודע כמה מול החמאס, ולהתלקחות פנימית נוראה וכואבת. הקרעים והפערים נמצאים ומטופחים כאן כבר שנים, והיה צריך לא יותר ממשוגע אחד שיזרוק את הגפרור ויצית את התבערה. החלחול שהגיע הפעם עד מפתן הדלת, קטע באחת את רצפי החיים ויצא מציאות פנימית דיכוטומית של רע מול טוב, שגעון מול שפיות, צדק מול חוסר צדק, חזק מול חלש, חוץ מול פנים.
מי הוא מי? ואולי כל האנדרלמוסיה הזו מתחוללת בכלל בתוכי? האם באמת הכל שחור או לבן? או שאולי ניתן עדיין לזהות גם גוונים של בין-לבין? האם אפשר להבחין בניואנסים שבין אנשים, דעות, מעשים, מחשבות ורעיונות מבלי לעשות הכללות?
חיפה היא עיר שמצליחה בשגרה לשמור על יחסי שכנות טובה, על קיום משותף ועל הכלה של כלל הדתות והמגזרים שבה. לפחות על פני השטח. סוג של "עיר שחוברה לה יחדיו", אם ניתן להשאיל שניה משפט ממקום אחר מזמן אחר ומהקשר אחר. יחסית לערים מעורבות אחרות, יש 8 כאלה בישראל, היא המתונה ביותר, הידידותית ביותר, וברור שגם היפה ביותר – אבל זה כבר שייך לסיפור אחר.
אחרי 11 יום מתישים וסוערים יצאתי לבדוק הכלו המים?
צילמתי בשחור-לבן. קיוויתי שדווקא הטכניקה הזו, באופן אירוני במקצת, תסייע לי להעמיק את ההתבוננות בגוונים. שאוכל להתבונן בלי הסחות דעת במרקם העדין שיוצר את העיר.
"When you photograph people in color, you photograph their clothes. But when you photograph people in Black and white, you photograph their souls!"
אמר הצלם טד גרנט, שהתייחס כמובן לאנשים. בהשאלה – ניסיתי אני לצלם את נשמתה של העיר.
כפי שהעיר בנויה על שלוחות נפרדות שביניהן חוצצים ואדיות עמוקים, כך גם מבותר המרקם החברתי, התרבותי, הדתי והלאומי. בחרתי לרדת לאורך התפר הבלתי נראה ממרכז הכרמל למעלה ועד לעיר התחתית למטה. קו-תפר שכמו במטה קסמים רוקם תך אל תך את העיר על שלל גווניה האנושיים והגיאוגרפיים.
רחובות העיר נבנו בהתאמה לטופוגרפיה ההררית שלה, והם נמתחים לאורך הרכס. ביניהם מחברים גרמי מדרגות רבים, המאפשרים מעבר מהיר יחסית בין חלקי העיר השונים. קל כמובן לרדת, הרבה יותר קשה לעלות... פעם כשהייתי הרבה יותר נמרצת - עליתי את כל 1000 המדרגות. הפעם עשיתי את הדרך ההפוכה.
הליכה בתוואי זה מספקת הצצה אל חלק מהנכסים המזוהים ביותר עם העיר - כיפת הזהב והגנים הבהאים, תצפיות על הים ועל ממגורות דגון, בניין "הטיל" שבקריית הממשלה, בית החולים בני ציון, המושבה הגרמנית ותחנות הכרמלית. כולם הפכו מזמן לחלק מסמליה של חיפה.
המעבר משכונה לשכונה מאפשר פרספקטיבה מעניינת. הדרך מתחילה במדרגות גדרה היורדות מטה ממרכז הכרמל. אזור אקסקלוסיבי עם אוכלוסיה מבוגרת יחסית, נקי, טובל בירק, בבתי מידות ובמלונות.
המדרגות מתפתלות בין בתי מגורים. כאלה שבנו פעם, לפני עידן התמ"א 38 - בית צנוע עם חצר גדולה. חצרות שהולכות ונעלמות מהנוף עם התאבון ההולך וגדל של הקבלנים ושל הדיירים. אני מתגעגעת להסתפקות במועט ולפשטות שאיפיינו כל כך את השנים ההן. מי צריך יותר מבית קטן, גינה גדולה, שכנים נעימים, וארוחת ערב הכוללת טוסט, קוטג' ועגבניה?
די מהר מגיעים לשכונות האמצע שסביב הדר הכרמל. כאמור – מדרגות מקצרות דרכים! המקטע מאופיין בשעטנז ארכיטקטוני שיש שיגידו שהוא בלתי נסבל. אני דווקא אוהבת את הבלאגן הלא-מאורגן הזה שיצרו אדריכלים שונים בתקופות שונות, שהאמינו בתיאוריות ותפיסות ארכיטקטוניות שונות, ולעיתים משונות. פני הבניינים כפני האנשים המתגוררים בהם - יש כן ותיקים ועולים חדשים, אנשים עשירים ועניים ומגוון דתות וקהילות שחיות אלה לצד אלה.
הירידה במדרגות שפרה לוקחת אותי עוד למטה משם. המדרגות הללו תחומות מצד אחד בבתים ערביים יפהפיים בנויי אבן ובוסתנים קטנים בחצר. עצי הלימון עכשיו בשיאם. אני שואלת את עצמי האם עלי לפחד כשאני חולפת כאן. בכל זאת, האירועים שהתחוללו בעיר בשבוע האחרון הותירו בי סימן.
בצידן השני של המדרגות נישאת לגובה הגדר המאסיבית של מתחם המנזר ובית הספר נזירות נצרת. זהו אחד מבתי הספר המצטיינים בארץ והוא שוכן באחד הבניינים הנהדרים והמרשימים בחיפה.
גרם מדרגות אחרון מוביל אל המושבה הגרמנית שבחלקה העליון משתרעים הגנים הבהאיים. המראה שלהם תמיד עושה לי משהו בלב, אפילו בשחור לבן. לא שמעו כאן שהקורונה הסתיימה ומאז תחילת המגפה הגנים סגורים ומסוגרים. אין יוצא ואין בא. מה שנקרא, הולכים על בטוח עד הסוף...
הרחוב הראשי של המושבה הגרמנית, שדרות בן גוריון, היה במוקד המהומות האחרונות בחיפה. התרגשתי ממש לגלות שהוא שוב הומה אנשים ומכוניות, שהמסעדות מלאות ושתחושת הבטחון חזרה.
סיימתי את הסיור הקטן שלי במסעדת פאטוש הותיקה והמצויינת, אליה אני תמיד אוהבת לחזור.
ירדתי 1000 מדרגות וגיליתי הרבה גוונים ותתי-גוונים בתוך השחור והלבן. מצאתי שהחיבורים בעיר לפעמים רופפים, שהתכים דקיקים, שהקווים לא תמיד ישרים. עדיין, אני מתעקשת להאמין שהקרע שנפער כאן הוא זמני ושנדע לגשר עליו ולהתבונן אלה באלה בגובה העיניים כבני אנוש, לכבד, לפעמים לא להסכים ובכל זאת להמשיך יחד ולשלב כוחות.
חזון העיר חיפה מתייחס להרבה תחומים, אבל החשוב ביותר לטעמי הוא המשפט הבא: "תושביה במרכז, סובלנית, פלורליסטית ורב-לאומית". כי אם לא נדע להכיל ולקיים הלכה למעשה את המשפט הזה מתוך החזון, אזי לעולם לא נצליח להגיע להישגים בכל שאר התחומים.
מסלול 1000 המדרגות - הפרטים
המסלול המוצע הוא רק אחד מתוך מגוון אפשרויות של ירידה (וכמובן גם עליה) בגרמי המדרגות המחברים בין חלקי העיר השונים.
התחלה: מדרגות גדרה (חניה ברחוב יפה נוף).
סיום: המושבה הגרמנית.
משך: בין שעה (ליורדים דוך) לבין שלוש שעות (למי שלוקח ת'זמן).
חזרה מנקודת הסיום לנקודת ההתחלה: אוטובוסים מתחנת הגפן/בן גוריון 37, 37א, 58, 136; או מונית; או הקפצת רכבים שעושים אותה מראש.
שילוט: קיים בחלק מהמקומות. לא מצטיין בלשון המעטה. לא הייתי בונה עליו.
תיאור מילולי של המסלול:
במדרגות גדרה נרד עד לרחוב הנרייטה סאלד. נחצה את הרחוב ונמשיך מטה במדרגות עד לרחוב החשמונאים. ברחוב החשמונאים נפנה שמאלה, ומול בית מספר 11 נפנה ימינה אל מדרגות גמלא - איתן נרד עד לשדרות אליהו גולומב. מולנו נראה את בית חולים בני ציון. נפנה שמאלה בשדרות גולומב ונלך כ- 150 מ' עד לתחנת הכרמלית אליה נרד במדרגות, אך לא ניכנס! נמשיך במדרגות יהודה וילנסקי ובסופן נפנה שמאלה אל סמטת השחר. בקצה הסמטה נפנה ימינה אל מדרגות כורש, בהן נרד עד לרחוב הלל, בו נפנה שמאלה ונלך עד סופו. נחצה את שדרות הציונות בצומת המרומזר ונפנה בו ימינה עד מדרגות בית שערים. נרד עם מדרגות אלה לרחוב פועה, בו נפנה שמאלה ונלך עד סופו. במפגש עם רחוב שפרה נרד ימינה במדרגות שפרה עד לרחוב עבאס. ברחוב עבאס נפנה ימינה לרחוב הפרסים ומיד שמאלה אל מגרש חניה, אותו נחצה ונגיע אל מדרגות הכרמים שיובילו אותנו עד רחוב הגפן. ברחוב הגפן נפנה שמאלה ונלך כ- 50 מ' עד לתחתית הגנים הבהאים. בנקודה זו מתחילה המושבה הגרמנית.
מפת המסלול:
רוצים לקרוא עוד דברים שכתבתי על חיפה? מוזמנים להכנס לכאן ולהתחיל לטייל בעיר.
טיילתם בעקבותיי ונהניתם? קראתם משהו שכתבתי או ראיתם צילום שלי שאהבתם? - ספרו לי על זה כאן בתגובות למטה. זה מרגש אותי בכל פעם מחדש! מוזמנים להרשם לבלוג שלי לקבלת עדכונים ופוסטים שאני שולחת מפעם לפעם. ההרשמה קלה ומהירה - דרך קוביית ההרשמה בתחתית הדף.
Comentários