היום בו נפלו השמים

טיול משפחתי בספרד בצל אסון התאומים

'גברתי, הילד לא יוכל לעלות לטיסה אם אין לו דרכון', יורה לעברי שוטרת חמורת סבר. אני מנסה להסביר, לשכנע, להתחנן – בכל זאת הילד רק בן 6 - אבל היא בשלה - אתם רשאים לעבור, הילד נשאר בברצלונה! כך (כמעט) הסתיימה לה החופשה המשפחתית הראשונה שלנו בחו"ל. לסיומת הצורמת הזו קדמה שרשרת אירועים בינלאומית שבדיעבד אנו יודעים כי תשנה את עולם התעופה שהכרנו לתמיד. זה קרה בדיוק לפני 20 שנה, ביום בו נפלו השמים ואיתם שני מגדלי התאומים. אבל נתחיל בהתחלה –

כשהגיעו ילדינו לגיל שאפשר להתחיל, נחתה עלינו הזדמנות בלתי חוזרת שהיתה האות מבחינתנו לצאת בפעם הראשונה לטיול משפחתי בחו"ל. צפייה מקרית בהחלט באחד המקטעים של הטור דה פראנס גרמה להתלהבות גדולה מהפירינאים, שם עברו הרוכבים, והובילה אותנו לרכוש כרטיסי טיסה לברצלונה, שאמורה היתה לקרב אותנו אל היעד. סוכנת הנסיעות החלקלקה שכנעה אותנו להתמקם דווקא באחת מעיירות החוף המשמימות בפאתי קוסטה בראווה – דבר שבסופו של עניין הכתיב טיול שלא תאם באמת את המטרה הראשונית.

על החוף או בהרים, למי אכפת?

יומן לא נכתב בטיול ההוא, אולי מפני שהייתי עסוקה מדי באִמָּהוּת הטריה שלי ובטיול הראשון כשיש פתאום מישהו שתלוי בי ובקיומי. אני יכולה רק לדלות ממעמקי הזכרון ומהתמונות באלבום את שעשינו וחווינו.

היינו אז כבר טיילים ותיקים, כשמאחורינו טיולים עירוניים, טרקים ואף מסע עולמי אחד גדול. ממבט בתמונות וממרחק הזמן נדמה לי כעת שלא עשינו מאמץ גדול בכדי לְרַצּוֹת את הילדים במיני אטרקציות, אולי בגלל שעוד היו אז מאד צעירים, או בגלל שאנחנו היינו מאד מנותקים מההוויה הזו. התכנית הכללית והגמישה, אם בכלל היתה כזאת, הותאמה בעיקר להעדפותינו, ההורים. אחד הזכרונות שטבועים בי מאז ומעיד במשהו על חוסר ההתארגנות וההכנה לקראת הטיול הזה היה שלמרות שידענו שנלון בעיירת חוף, אפילו מגבת לים לא הבאנו איתנו. נו, מילא, קנינו שם, על הטיילת. לפי כמות המגבות שהוצעו למכירה הם בטח בונים שם על הורים מבולבלים כמונו. זו היתה מגבת חוף כחולה וענקית עם איורים של ים וסירות שהספיקה לכולנו יחד ושימשה אותנו עוד שנים רבות אחר כך. את הכמה גרושים שעלתה החזירה מזמן.

מפרצים ותצפיות

חוץ מבילוי בחופים, שתפס חלק נכבד ומהנה מזמננו, עשינו כמה טיולים בכבישים נופיים. עלינו צפונה לכיוון הגבול עם צרפת, אבל גם ירדנו דרומה לכיוון ברצלונה. קו החוף מפורץ וכה יפה, ולאורך הדרך אינספור תצפיות על הים, סירות המפרש ועל הכפרים והעיירות הקטנים החוסים בצל הצוקים הכבירים הנישאים מעליהם.

חלפנו על פני מקומות רבים בדרך, אך טוסה דה מאר היתה אחת העיירות בהן בחרנו לעצור. יש בה טירה עתיקה עם חומות אדירות שמהן תצפית נהדרת על המפרץ עליו שוכנת העיירה. סירות מנקדות בלבן את המים הכחולים ויערות ירוקים סובבים את הכל.

טוסה דה מאר

אף על פי כן ולמרות הכל עשינו גם יום טיול לפירינאים – הלוא לשם כך התכנסנו... עלינו ברכבל להרים – מי זוכר לאן עם חלוף השנים? - וצעדנו בשבילים. צפינו על הנופים היפים ועשינו פיקניק ליד פלג מים שוצף.

רכבל גם הוא סוג של אטרקציה

פיקניק, הרים, נוף - הפירינאים הספרדיים

ביקרנו בברצלונה, בירת קטלוניה, אלינה נסענו ברכבת! העיר סיפקה לנו יום אורבני מענג עד מאד. עשינו וי על הסגראדה פמיליה הבלתי מסתיימת לעולם. זה לא היה כנראה רעיון מוצלח להגיע לשם עם ילדים. אחר כך נסענו לפארק גואל שהיה לעומתה הצלחה מסחררת.

הצבעים, הצורות, האסתטיקה - פארק גואל

הילדים אהבו מאד את הרוח הילדית שנשבה מהפארק והשתעשעו בינות לספק-פסלים ספק-מבנים. אנחנו אהבנו את הצבעים, הצורות, האסתטיקה המיוחדת והמבנים הנהדרים שנהגו ממוחו הקודח של האדריכל גאודי.

משתלבים ברוח הילדית

בגן החיות העירוני נרשמה התלהבות מהפיל, מ"הג'ירפות הקטנות" (= עדר עופרים ואיילות), אבל את הניקוד הגבוה ביותר קצר מגרש המשחקים ומתקני השעשועים. נו, רק בשביל מגלשה ונדנדה היה כדאי לבוא עד גן החיות...

הפיל משתף פעולה עם החבר'ה

יום אחר הקדשנו למונסראט. זהו מנזר מיוחד שנטוע בלב הר משונן בעל מבנה גיאולוגי ייחודי, אליו מגיעים ברכבל סגור שעולה בחדות אל תוך ההר ושהיווה, גם הוא, אטרקציה בפני עצמה.

בדרך למנזר מונסראט

במרחק השנים אני לא בטוחה שהיה זה יום מוצלח במיוחד עם ילדים צעירים, שפחות התחברו לנושא. בתמונות נראה שזכינו שם ליום ערפילי למדי, גם מבחינת מזג האוויר וגם מבחינת מצב הרוח. בקיצור, מקום יפה עם פוטנציאל שצריך לחזור לבדוק אותו מתישהו.

מקום עם פוטנציאל שלא מיציתי

ומה עוד? אכלנו גלידה! מעניין לגלות שכמעט מכל טיול משפחתי יש לנו תמונה שבה אנחנו ישובים, לרוב על הדשא, ואוכלים גלידה... את טעמה אני כמובן לא יכולה לשחזר כעת.

הכי כיף לאכול גלידה על הדשא

אני גם לא יכולה לשחזר את כל יתר הדברים שעשינו וראינו וחווינו באותו הטיול. התמונות מספרות לי על כפרים יפהפיים, על נסיעות, על משפחה צעירה שאוספת רגעים של ביחד.

אבל מכל הטוב הזה, אין ספק שהזכרון המשמעותי והמבוסס ביותר שנשאר לי מהטיול ההוא טמון דווקא ביום הלפני-אחרון שלו.

11/9/2001. אחר הצהריים. סיבוב אחרון על הטיילת. טובלים בים בפעם האחרונה לפני החזרה הביתה, משתמשים במגבת החוף הגדולה, ומה שנקרא עושים Stroll around כהלכתו בין הבסטות. אנשים רבים שהצטופפו סביב מסכי הטלוויזיה המרצדים בכל בית אוכל שמכבד את עצמו משכו את תשומת ליבנו. בדעתנו עלה משחק כדורגל חשוב, אבל כשהתקרבנו להציץ מי מוביל, הבנו מיד שמדובר בדבר אחר...

זה היה מוזר, מפחיד, כמו לקוח מסרט. ראינו שוב ושוב את התמונות המשודרות של המטוסים הטסים ישירות אל תוך מגדלי התאומים, ואת אלה האחרונים צונחים אל סופם המר. אחזנו בילדים, מיהרנו למלון ששכן לא רחוק והתחברנו מיד לטלוויזיה. העולם היה בהיסטריה כללית, על אחת כמה וכמה שדות התעופה. בשלב הראשון לא ידענו אם בכלל נוכל לחזור ומתי. ירדנו לדלפק הקבלה לברר על אפשרות להאריך את שהותנו במלון, אם יהיה צורך בכך.

די מהר הבנו שהטיסה מתקיימת, ובאישון לילה נסענו מודאגים לשדה. לפני שעזבנו את המלון ספרתי דרכונים וכרטיסי טיסה - 4 במספר. ספרתי שוב לאחר שהחזרנו את המכונית לחברת ההשכרה. נשבעת שהכל היה במקום. שדה התעופה המה ותורי-ענק השתרכו לכל עבר. כולם רצו לחזור הביתה. בהגיענו לדלפק הצ'ק אין הסתבר שהדרכון של בן ה- 6 אבד, ובתוך הכאוס הכללי זה לא שיחק לטובתנו. הצמידו אלינו מאבטחים ועברנו כמה מדורי גהינום שלא אכביר עליהם מילים. לא ברור מה שכנע בסוף את החבר'ה הספרדים לתת לנו לחזור ארצה. אולי הבינו שעדיף להם לשלוח אותנו מאשר להשאיר אותנו אצלם...

סוף טוב, (כמעט) הכל טוב - חזרנו 4 אנשים עם 3 דרכונים הביתה, אבל העולם השתנה לתמיד באותו היום, ואצלי ייזכר הטיול המשפחתי הראשון שלנו בצל האירוע המטלטל הזה, שקרה בדיוק לפני 20 שנה.

האירוע הזה לא ריפה את ידינו, ועל אף הכל המשכנו לצאת בשנים הבאות לטיולים משפחתיים נוספים, בהרכבים כאלה ואחרים. על חלקם כתבתי כאן בבלוג, אחרים – אולי יבוא יום ויגיע גם תורם.

איפה אתם הייתם ביום ההוא שבו נפלו מגדלי התאומים? מוזמנים לספר לי על כך בתגובות כאן למטה.

אם טרם נרשמת לבלוג – מוזמנים לעשות זאת בקוביית ההרשמה שבתחתית הדף. ההרשמה קלה ופשוטה, ובאמצעותה תוכלו להתעדכן בפוסטים חדשים שאני מפרסמת מפעם ולפעם, במסלולי טיול להורדה והדפסה ובטיפים והמלצות שאני מביאה מפה ומשם.