חלומות שמורים
מטיילת . מצלמת . כותבת
יום 59 - טרק אורלנדסדאלן, נורבגיה
25.7.1991
שוב אנחנו בטיול, והפעם בין Finse ל- Flåm. השכמנו ב- 5:15 בבוקר, שתינו קפה (סוף סוף) וצעדנו לעבר תחנת הרכבת. באיחור קל יצאה הרכבת לדרכה, שוב עוברת בנוף היפה ובמנהרות הארוכות.
על הטרק שעשינו באורלנדסדאלן כתבתי בפוסט נפרד. כאן ניתן לקרוא על קורותינו בטרק.
היום לפני - מסע חובק עולם
יומן טיול "אחרי-צבא" בן 8 חודשים במדינות סקנדינביה, איסלנד, סינגפור ואוסטרליה
מתנות ממני אליכם
מסלולי טיול להורדה והדפסה
יום 60 - טרק אורלנדסדאלן, נורבגיה
26.7.1991
על הטרק שעשינו באורלנדסדאלן כתבתי בפוסט נפרד. כאן ניתן לקרוא על קורותינו בטרק.
יום 61 - אורלנדסדאלן-ברגן, נורבגיה
27.7.1991
על הטרק שעשינו באורלנדסדאלן כתבתי בפוסט נפרד. כאן ניתן לקרוא על קורותינו בטרק.
חזרנו לאכסניה ולתרמילים. גילינו את המקלחת הציבורית היקרה, אבל לאחר 5 ימים מותר להתקלח. לאחר שהצרפתים גמרו עם הפנקייק שלהם, הצלחנו לארגן ארוחת ערב שאותה קינחנו עם נס קפה ועוגיות מן הבית.
יום 62 - ברגן, נורבגיה
28.7.1991
כרגיל, אחרי טיולים אנו ברגיעה. היום גם חגגנו חודשיים לטיול ובגדול. קמנו מאוחר לקפה עם עוגיות של בית. לאחר מכן הידרדרנו העירה למוזיאון הטבע. אמנם אין הסברים באנגלית, אבל נזכרים במה שלמדנו פעם. סיירנו בחלק הגיאולוגי שבו אוסף מרשים של אבנים, גבישים ומינרלים, בחלק הבוטאני המזכיר מוזיאונים מסרטים של תחילת המאה, ובחלק הזאולוגי על פוחלציו ועצמות הלוויתנים התלויות על התקרה. שם גם התעורר תאבוננו, כנראה בגלל הפוחלצים, ולאחר התלבטויות נכנסנו לחגוג את החודשיים בטיול תמורת 184 קרונות. צלחת אחת סלמון ותפוחי אדמה וצלחת שניה עם דג מצופה, כך שלא רואים שהוא דג, עם תפוחי אדמה. לאחר שעיכלנו את זה, וזה היה טעים, קינחנו בקפה ועוגות קרם טעימות. פעם בחודשיים מותר משהו מעל למקדונלדס.
סובבנו מעט ברחובות להיטיב את העיכול וחזרנו לאכסניה, להירגע על נס קפה. היום שקט כאן וגם התושבים נראים מבוגרים מעט יותר. למען האמת ניתן לומר שהמקום לא הכי בעולם, אבל בשבילנו זה בסדר. צוות "סמינר-צופי" שולט במקום ביד רמה ומפזז בין המטבח לקבלה. אנחנו מחוץ לעסק ולא באים במגע אתם או עם ה- Interrails הפזורים לרוב. בגלל הארוחה שאכלנו במסעדה ויתרנו על ארוחת הערב החמה ונסיים עם יוגורט דובדבנים. היוגורטים הנורבגיים מאוד טעימים וזולים וכיף להתפנק בהם.
יום 63 - ברגן-פינסה, נורבגיה
29.7.1991
חזרנו שוב ל- Finse. הפעם נחנה כאן לילה למרגלות הקרחון לחופי אחד האגמים, ומחר נצא לדרך. הדרך עוקפת את הקרחון מצד מזרח ויורדת דרומה. אותה מפה ששימשה לטיול הקודם מתחילה גם מחר את הדרך, אליה יצטרפו עוד שתי מפות שקנינו היום במשרדי ה- DNT בברגן, שאותו היה קשה למצוא משום שאף אחת באינפורמיישן לא הצליחה לסמן את המקום בדיוק, אבל בסוף מצאנו.
עבדנו לפי רשימה שהכנו מראש: לברר על אוטובוס מהמפלים, לקנות כרטיסי מקומות גם להיום וגם ליום רביעי. בדואר כמובן חיכו קטעי העיתונים שסיפרו על ההיתקלות של הסיירת. לקח לנו זמן להתאושש וקצת ישבנו המומים מחוץ לדואר, אבל אין מה לעשות, יש להמשיך. אז המשכנו. DNT כבר סיפרנו, קנינו 2 גלויות והרחנו פעם אחרונה להפעם את שוק הדגים. אכלנו skillingsboller עם קפה - עוגות השמרים המסורתיות של ברגן - גם גדולות, גם טעימות וגם זולות. קנינו מצרכים לטיול - גבינה צהובה, הפעם בטעם אחר, קרקרים, תפוחים, צימוקים, סרדינים, תירס ושעועית. אטריות נשארו מהפעם שעברה. את הקולמן מילאנו, אז מה נשאר? לחכות לרכבת ונגיע צ'יק-צ'יק-צ'ק. את התיקים הקטנים עם הציוד העודף שלחנו אל תחנת הרכבת ב- Haugastol, שם ימתינו לנו עד שנסיים את הטרק ונגיע לאסוף אותם.
מעניין איך לא סופר כאן על היוגורטים עד אתמול. מיליון טעמים: דובדבנים ותותים, אננס עם תותים, תערובת של תותים, פטל ואוכמניות, מיזלי, טבעי, מנגו, שזיפים ועוד ועוד. בפעם הבאה ננסה את היוגורט לוקסוס - אגוזים עם סירופ טופי - לא יכול להיות רע!
יום 64 - הרדנגרווידה, נורבגיה
30.7.1991
על הטרק שעשינו בהארדנגרווידה כתבתי בפוסט נפרד. כאן ניתן לקרוא על קורותינו בטרק.
יום 65 - וורינגפוסן-אוסלו, נורבגיה
31.7.1991
על הטרק שעשינו בהארדנגרווידה כתבתי בפוסט נפרד. כאן ניתן לקרוא על קורותינו בטרק.
אתמול קרה אסון למצלמה. העדשה התעקמה בנפילה חופשית. על אף הכיסוי המרופד הנזק קשה ואין לדעת כמה קרונות יעלה תיקון, ואם הוא אפשרי בכלל. אולי נצטרך להשאיר את הדבר לסינגפור כדי לחסוך בהוצאה, אבל רק באוסלו נדע את הנזק האמיתי.
אחר הצהריים עלינו על האוטובוס ל- Haugastol . חוצים את ה- Hardangervidda לאורך הכביש הצר, והנוף השטוח של הרמה משאיר בך חשק לרדת וללכת מסלול נוסף. למרות החששות שנאחר את הרכבת, האוטובוס הגיע בזמן, אבל בתחנת הרכבת, אליה שלחנו את התיקים הקטנים עם הציוד המיותר, מחכה לנו הפתעה – התיקים, שהגיעו לבד מברגן, נעולים במחסן ואין איש בתחנה. מסתובבים סביב, השעון מתקתק עד שלפתע מזהים איזו דמות חשודה בפנים. מקישים בפראות על סורגי התחנה ומשחררים את התיקים לחופשי.
אנחנו ברכבת בדרך לאוסלו. אפשר לנשום לרווחה. ברכבת הרעב מציק, דוחפים קצת קרקרים על ריק ובוטנים. בתושיה ותמורת סכום סמלי קונים ברכבת שני ופלים עם ריבה וחמאה. את החמאה והריבה מנצלים לקרקרים ואת הופלים לא זורקים לפח... הגענו לאוסלו. רצים לאוטובוס 24 לקמפינג הצפוף והרועש, נוסף לכל יש גם איזו אליפות כדורגל בסמוך והדחיסות רבה. אבל מוצאים פינה שקטה, מתקלחים ונרדמים בקלות.
יום 66 - אוסלו-לרקולן, נורבגיה
1.8.1991
יצאנו לנופש, לנוח לקראת איסלנד. בבוקר יורדים העירה, התיקים בלוקרים ורשימת המטלות לפנינו. נכנסים לקנות שוקו ומוצאים לחם טעים-טעים Softkornbrod, שכשמו כן הוא - רך ומלא דגנים ותוספות. ואנחנו שוברים שבר מתחת לבניין הפרלמנט עם התחליף ל- Knipp הרגיל. ב- i מנסים להסביר שאנו מחפשים מקום קרוב לנוח ולחזור יחסית בזול לאוסלו ביום א' או ב', ומהמרים על אזור Moss. בשלב השני חברת התעופה האיסלנדית, שם אנו מוצאים חומר רב (יחסית) על איסלנד. אוספים ורצים ל- Ice-Bar. הגלידות לא עומדות בחום היום ואנו בדרך לברר על מחיר תיקון העדשה. בדרך מצטיידים היטב לקראת המנוחה והעלאת המשקל והפעם קונים גם ברוקולי, כרוב ורוטב. הריבה הפעם ריבת תותים שלמים וזה ממתיק את הגלולה כאשר מסתבר שתיקון יהיה יקר מאד וכנראה אין טעם לתקן. החלטה על עדשה תהיה לאחר שנברר עם נקבל החזר ביטוח או לא. גם דואר קיבלנו בבית הדואר דמוי הכנסייה של אוסלו, וב- 16:00 לוקחים את הרכבת ל- Moss וכמעט נמסים בתוכה.
באופקים, סליחה, במוס, מקבלים מידע מעורפל על מיקום הקמפינג, ולאחר שאנו עולים על אוטובוס שזורק אותנו ליד דרך עפר החששות גוברים. אבל מסתבר שקמפינג Larkollen עמוס. בונים אוהל ורצים לבשל את את המזון שקנינו ומכבסים את כביסת המסעות האחרונים. עייפים ויגעים אנו מתכוננים למנוחת הימים הבאים, או עד שנישבר ונרוץ לחפש מה לעשות.
יום 67 - לרקולן, נורבגיה
2.8.1991
כמה כיף להיות בנופש. ככל שהשעות עוברות, אנחנו מגלים עד כמה היה שווה להיטלטל לקמפינג הזה. המקום נושק לים ושלו ושקט בצורה מדהימה. כמות האנשים הגודשים אותו אינה מורגשת. יש כאן אנשים שחיים כאן כנראה חודשים ומטפחים גינות ליד הקרוואנים שלהם וזה מאד נחמד.
הבוקר התפנקנו בשקי השינה. לבסוף התאוששנו, בעיקר אחרי ההשכמה שעשתה לנו "הצועקת מאוסלו". אחת יצאה לסייר על החוף ולגלות מה הוא טומן בחובו ואכן, הוא טמן רבות - חוף שקט ונקי, ילד אחד שיושב באמצע המים ומדבר אל עצמו, צדפות וסרטנים יבשים שפזורים על החוף, שיחים של ורד בר בורוד ולבן והרבה איים קטנים וגדולים. אכלנו ויצאנו לחפש תחנת דלק וסופר. בעודנו יושבים ומחכים לאוטובוס הסתבר שחיכינו בצד הלא נכון ובזכות זוג צעיר תפסנו את האוטובוס בדיוק כשהגיע. במוס נכנסנו ל- RIMI וקנינו מכל טוב וגם דברים חדשים - פיתות מקמח תפ"א, בצל לרוטב, קרקרים מסוג חדש, מרציפן ועוד כהנה וכהנה. משם לתחנת הדלק הסמוכה, כולל חיטוט בפחים למציאת מיכל למילוי בנזין. לא ויתרנו על הגלידה היומית ומשם לקמפינג. ארוחת צהריים מאוחרת ומנוחה על המזרונים בחוץ בצל-שמש. טלפון הביתה לגבולות.
יום 68 - לרקולן, נורבגיה
3.8.1991
את היום אפשר לסכם בקצרה: ישנו, קמנו, אכלנו, נחנו, אכלנו, הלכנו לים, נחנו, אכלנו, ישנו, אכלנו, והלכנו לישון - בקיצור - השתלבנו באווירה הכללית במקום ולא עשינו שום דבר. בבוקר אספנו פטל בתקווה שיהיה יוגורט בקיוסק, אך לא היה וניסיון לבשל אותו בחלב יצר תערובת הדומה לקיא, כך שויתרנו עליה. אנו קוראים את החומר על איסלנד שאספנו באיסלנד-אייר ומכינים שעורי בית וגם ראינו סנאי קטן ואדמוני, יפה זנב וקופצני.
יום 69 - לרקולן, נורבגיה
4.8.1991
פעילות היום: ראה אתמול + תוספות:
הלכנו לשמורת ציפורים, מרחק 4 ק"מ על שפת המפרץ. ראינו שחפים, ברבורים וציפורים נוספות לא מזוהות וקומביינים קוצרים בשדה מרוחק, פרגסון וג'ון דיר מיושן. אכלנו גלידה בדרך וטעמנו מגזר, שיבולת שועל וחיטה מקומית.
השמים אפורים והתרוקנות הקמפינג מרוב שוכני סוף השבוע, חלקם השאירו הקרוואן וחלקם פרקו הכל עד הקיץ הבא, גורמים למעט עצב בלב, כמו ירד הסתיו. גם היום לא היו יוגורטים והסנאי עבר שוב.
יום 70 - לרקולן, נורבגיה
5.8.1991
אז מה אכלנו בחופשת הדיאטה המיוחדת שלנו: 2 ככרות לחם Knipp, קופסת שעועית, 300 גר' חמאה, 1 ככר לחם Softkorn, ראש כרוב, 4 ליטר חלב, 1 עוגת צימוקים, 1 כרובית, שפופרת מיונז גדולה, 10 לומפרים (פיתת תפ"א), 1 ברוקולי, 4 תפוחי עץ, 86 קרקרים Korni, בצל אחד, 300 גר' סלט תפ"א, 5 ליטור מיץ תפוזים, כמעט קילו ריבת תותים, 1 תפוז, 1 מקרל מעושן, 2 יוגורט לוקסוס, 1 קופסת טונה, 6 ביצים, 1 קופסת שמפיניון, 6 תפוחי אדמה, כמעט 1 ק"ג גבנ"צ, 400 גר' אטריות, 1 שקית רוטב לבן, 1 קופסת תירס, 1 קופסת רוטב עגבניות, 1 מרציפן (קטן), כמעט קופסת נס קפה, קצת תיונים ואולי נשכח משהו קטן פה ושם.
היום הלכנו לצד השני, גם כדי לקנות אוכל וגם כדי לגוון. בבוקר כובסו הציפות לאחר זמן רב וגם בגדים אחרים. תיקונים קלים בציוד והמשך מנוחה כמובן, וגם התקשרנו שוב למשפחת גזית על מנת לברר את כיסוי הביטוח. מזג האוויר נעשה קריר מיום ליום ואנו תקווה שלא ימשיך כך, ולימים חמימים יותר נזכה בהמשך. מחר מצפה לנו יום ארוך שתחילתו באוטובוס למוס וסיומו בקמפינג באיסלנד, לאחר ארוחת ערב על חשבון איסלנד-אייר.
יום 71 - שדה התעופה אוסלו, נורבגיה
6.8.1991
לשם שינוי, היום אנחנו מחכים בשדה התעופה ולא בתחנת רכבת. עוד שעה וחמש דקות נמריא בדרכנו לאיסלנד הבלתי ידועה. הלילה קרה דבר שכבר שבועיים וחצי לא קרה לנו כמותו - גשם דפק על חלון אוהלנו!! במזג אוויר גשום התקפלנו ונסענו באוטובוס ל- Moss וברכבת לאוסלו. נעלנו את התרמילים בלוקרים, קנינו אוכל וטרפנו אותו על ספסל רחוב מוקף מזבלה. פנינו לכיוון הדואר (לא הגיע כלום) ולקניית עדשה חדשה למצלמה. קצת מזכרות - כפיות עץ צבעוניות באדום ובכחול עם קישוטים מסורתיים. לפי התכנית הן יהיו בפינה המערבית של המטבחון. את הפרידה מאוסלו חגגנו עם קפה ועוגת קרם שכבתית מצופה מרציפן. לא זול אבל טעים.
אוטובוס לשדה התעופה. נכנסים פנימה, אורזים היטב, ממלאים את הקולמן מים, אם לא יתפוצץ - לא יבשל. שולחים את התיקים ושוב נזכרים שמגישים ארוחה ואנו לא נוהגים לאכול בשר. קצת מאוחר, אך הם יעשו כמיטב יכולתם. מעבירים את הזמן בהוצאת הכסף שמגיע לנו מהחזרי המס ובהוצאת שארית המטבעות על קפה, מוצרט-קוגל וטובלרון. הזמן עובר, הנוסעים מצטברים והשעה קרבה. בדרך לאיסלנד. מעניין איפה נישן הלילה...
