קמנו, צחצחנו שיניים, רצנו, התקלחנו ויצאנו לאכול ארוחת בוקר אחרונה בקריס-קרוס. המקום לא אכזב וכרגיל ייחס חשיבות גם להזמנה הצנועה ביותר. אחר כך הפקדנו את התיקים בידי מרק, אדון "דפנטלי גוד גוד", ונסענו לעיר בפעם האחרונה. לצערנו הרב לא חיכה דואר, אך זה היה די צפוי כיוון שבהלות הקריסמס והשנה החדשה עדיין בעיצומן והדואר פשוט סתום. עשינו עוד סידורים וקניות ועד  11:00 חזרנו לקחת את התיקים. עננים כבדים שכיסו את השמים החלו להוריד גשם בדיוק כשיצאנו, אך מהר מאוד תפסנו את המיניבוס-מונית שהביא אותנו היישר לשדה-התעופה. בשדה עברנו את הצ'ק-אין ללא בעיות מיוחדות ועלינו למעלה. חוץ מלהסתובב בשלוש החנויות שהיו שם, לא עשינו הרבה ולפני העליה למטוס קנינו קצת שוקולדים לחבר'ה ולהורים בדולרים שנשארו.

שבע שעות ו- 45 דקות עד סינגפור עברו חלפו להן די מהר. הדיילות כמובן היו מופלאות והשרות מעולה. את הסרט ראינו דרך קרחתו של אדון שזז וזז וזז. הטיסה היתה ביום ורוב הזמן לא היה מעונן, כך שחווינו קצת מה- Red Center האוסטרלי, מהחוף המקסים ומהנחיתה בסינגפור- כבר בערב, עם כל האורות.

בסינגפור העניינים הרבה יותר מעניינים ויש אין סוף חנויות של דיוטי-פרי ומסך טלויזיה שמקרין תכניות וסרטים. למרות זאת, העייפות גברה ואת שלוש השעות גררנו על כורסא מול הטלויזיה. חלק מהכסף הסינגפורי החלפנו ובשאר קנינו עוד כמה שוקולדים. ושוב על המטוס, הפעם סינגפור-לונדון, 14 שעות ו- 10 דקות. הטיסה הזו עברה בשינה (בזמן שלא חילקו אוכל). הספקנו גם לראות שני סרטים משעממים. החוצה לא ראינו כלום כי א. ישבנו מעל הכנף; ו- ב. טסנו בלילה.