לכתוב על קנברה זה לא קל כיוון שיש הרבה מה לכתוב ואנחנו ראינו היום רק את קצה קצהו של העניין. העיר מתוכננת בקפידה ובחן רב. המרכז האדמיניסטרטיבי הנו כיכר ענקית שבמרכזה גבעת הפרלמנט. הכבישים מסביב בנויים מעגלים-מעגלים שהולכים ומתרחבים. מעברו השני של האגם נמצא מרכז העסקים והחנויות שגם במרכזו כיכר, שנקראת "כיכר העיר" וגם היא מוקפת מעגלים מעגלים. הרחובות מרווחים ובערך חצי משטחה של העיר הוא פארקים וגנים. ההתמצאות והנהיגה לא קשים ובצמוד לכל מוזיאון, אתר או בניין חשוב ניתן למצוא חניה בחינם(!!). למרבית המוזיאונים נכנסים בחינם ורואים שחשוב לאוסטרלים שתראה ותכיר, אפילו אם לא תשאיר סנט. לגבינו זהו שינוי גדול מאוד ביחס לצפון QLD הצפופה, המתויירת והיקרה.

את היום התחלנו ב- i  ומשם ל- NPWS, שהתברר שהוא כלל ארצי ומרכז את כל דומיו מכל המדינות. קיבלנו קצת חומר והופנינו ל- NPWS המקומי לאינפורמציה יותר ספציפית. אחר כך לשגרירות ישראל. העסק סגור, נעול ומוגן ורק אחרי כמה וידויים מי אנחנו ומה אנחנו רוצים, פתחו את השער והדלת. נכנסנו ל"חדר הנאשמים", כשמעבר לחלון קטן בעל זכוכית כפולה וממוגנת ישבו שני ישראלים שבדקו את ניירותינו ופשפשו בדרכונינו ואמרו ש"הכל בסדר ואין מה לדאוג". שולחנו לחופשי, לא לפני שקיבלנו הערה על התמונה של בעז. היה קצת מאכזב שאף אחד שם לא התייחס אלינו מעבר לקונקרטיות.

התחנה הבאה היה ה- Royal Australian Mint, שהוא המקום בו מטביעים את המטבעות האוסטרליים מאז 1965, וגם כאלה של ארצות אחרות. נפתח שם מוזיאון, שעדיין בחיתוליו, המציג את תולדות המטבע האוסטרלי והמקום עצמו. צפינו בסרט מעניין וראינו תערוכה ואת אולמות הייצור, שעליהם משקיפים דרך זכוכית. היה מעניין, אם כי לא מספק, אך ניתן להם צ'אנס להתפתח עד הביקור הבא...

אחר כך נסענו להתרגע ב- Aspen Island שעליו ממוקם ה- Carillon - מגדל הבנוי משלושה משולשים נפרדים שבתוכם נמצאים 53 פעמונים המנגנים רסיטלים פעמיים בשבוע. ישבנו בפארק המקסים, סעדנו והקשבנו לצלילים. הצלילים והאגם עם הברבורים השחורים העבירו אותנו קצת מן הזמן הזה. מה שהחזיר אותנו היו צלילי "הפנתר הורוד" שנוגן בפעמונים, חוויה מיוחדת.

אספנו כוחות והמשכנו ל- War Memorial, שהוא פרוייקט אדיר ממדים המציג לזכרון את מלחמות האוסטרלים מאז ועד היום.  מה שהדהים ביותר הוא שאף מלחמה לא היתה באמת של האוסטרלים, אך בכולן הם השתתפו והיו חלק מהן. הבניין ממוקם בקצה שדרה ארוכה המובילה מהפרלמנט ולאורכה אנדרטאות רבות. צורת המבנה כצלב והוא מחולק מבפנים לחדרים לפי המלחמות ויש חדרים המוקצים לתערוכות מיוחדות. שעתיים וחצי היינו שם ולא ראינו אפילו חצי. מחר נחזור ונשלים. התערוכות ערוכות בטעם רב, מרווחות ולכל חפץ ניתן הכבוד המגיע לו. ניתן לראות חפצים אישיים, דגמים, פסלים, ציורים, סרטים ובעצם כל דבר הקשור לנושא. קשה לראות את כל הסבל האיום בצורה מרוכזת כזו ואולי זה טוב שלא עשינו הכל ביום אחד. כשיצאנו, פגשנו אשה חביבה ממלבורן שבתה חיה בשדה ניצן - עולם קטן... במקרה ביקשה שנצלם אותה ואת חברתה (מרים קליין).

סיימנו את היום בתצפית מרהיבה על העיר וסביבתה מ- Mount Ainslie.