כמה כיף להיות בנופש. ככל שהשעות עוברות, אנחנו מגלים עד כמה היה שווה להיטלטל לקמפינג הזה. המקום נושק לים ושלו ושקט בצורה מדהימה. כמות האנשים הגודשים אותו אינה מורגשת. יש כאן אנשים שחיים כאן כנראה חודשים ומטפחים גינות ליד הקרוואנים שלהם וזה מאד נחמד.

הבוקר התפנקנו בשקי השינה. לבסוף התאוששנו, בעיקר אחרי ההשכמה שעשתה לנו "הצועקת מאוסלו". אחת יצאה לסייר על החוף ולגלות מה הוא טומן בחובו ואכן, הוא טמן רבות - חוף שקט ונקי, ילד אחד שיושב באמצע המים ומדבר אל עצמו, צדפות וסרטנים יבשים שפזורים על החוף, שיחים של ורד בר בורוד ולבן והרבה איים קטנים וגדולים. אכלנו ויצאנו לחפש תחנת דלק וסופר. בעודנו יושבים ומחכים לאוטובוס הסתבר שחיכינו בצד הלא נכון ובזכות זוג צעיר תפסנו את האוטובוס בדיוק כשהגיע. במוס נכנסנו ל- RIMI וקנינו מכל טוב וגם דברים חדשים - פיתות מקמח תפ"א, בצל לרוטב, קרקרים מסוג חדש, מרציפן ועוד כהנה וכהנה. משם לתחנת הדלק הסמוכה, כולל חיטוט בפחים למציאת מיכל למילוי בנזין. לא ויתרנו על הגלידה היומית ומשם לקמפינג. ארוחת צהריים מאוחרת ומנוחה על המזרונים בחוץ בצל-שמש. טלפון הביתה לגבולות.