הגיעה עת הסיכומים. סוף שנה, סוף הטיול ולנו יש רק עוד 9 שעות לחכות עד הטיסה הסופית הביתה.

האמת שעכשיו אנחנו מרגישים ממש סמרטוטים ולא יודעים איך לנצל את הזמן שנותר כי כוח לא נותר. השעה כבר כמעט 8:00 וסוף סוף עולה היום על לונדון, בחוץ מעונן וקר (בערך 6 מעלות), אבל כאן בקפה מאוד נעים. נראה אחרי כמה שעות יגרשו אותנו.

סיכום סטטיסטי של הטיול כנראה שלא נעשה כיוון שזה מעיק מדי וקשה לעקוב דרך היומנים ולספור למשל כמה ימים ישנו באוהל, כמה באכסניות וכמה במכונית. למרות זאת, נציין כי הטיול ערך שבעה חודשים שבהם ראינו המון, חווינו המון והתגעגענו בהתאם.

הטיול התפרש על פני מרחבי דנמרק, שדות משובצים צהוב וירוק, ביערות שבדיה, בהריה המושלגים של נורבגיה עם הפיורדים המשגעים ועד איסלנד הגענו, שם למדנו פרק בוולקניזם וביחסי אנוש. ואחר כך סינגפור עם הלחות, השווקים והמלוכסנים הקטנטנטנטנים. אוסטרליה - חופים, יערות גשם והרבה אנשים מטורפים - וכל זה ועוד הרבה יותר על גב שני אנשים שהשתדלו לחזור הביתה בשלום ושפויים באופן יחסי. כן, הרבה עברנו, בכל המישורים, וכנראה שהיה זה ניסיון חשוב ובונה, נעים, מעניין וכדאי.

העייפות מאיימת להכריע, אך אנחנו נלחמים בעוז. הרי עוד לא נולד הב"ז שיעצור את הזמן.

למרות שמחודש מאי אנחנו רודפים אחרי האביב, עברנו גם הרבה חורף, שלפעמים גרם לנו להחליט החלטות רבות משמעות להמשך, כי כמה זמן יכול הבן-אדם לשכב באוהל או במכונית כשהגשם דופק טוק טוק טוק טוק???

אנחנו חוזרים לחורף וכנראה, לפי מה שמספרים, נוכל לנסוע לחיפה לעשות סקי. אז ממש חוכמה להגיד לנו את זה אחרי שכבר היינו בנורבגיה. בכל אופן משלג אנחנו כבר לא מפחדים, למרות חוויית אביסקו, ואפילו נהנים לטייל עליו.

להמון מקומות לא הגענו, ואולי לא נגיע לעולם. חבל אך תמיד יש פשרות, אי-אפשר לראות הכל. כשאתה מתחיל לראות דרך הדברים ולא את הדברים עצמם סימן שצריך לחזור הביתה.

צברנו ניסיון חשוב בקשר לציוד. המסקנה העיקרית היא, והיא בניגוד לרחשי הלב, לקנות תמיד את הכי טוב שיש ולא להתפשר, כי אז אוכלים אותה ובגדול. לא רק שאפשר, למשל, להיתקע בגשם שוטף ללא מעיל נורמלי שיעזור לגוף להישאר חם ויבש, גם מוציאים פי שתיים כסף כדי לתקן את הטעות.

אריזת התיקים הפכה לאומנות בפני עצמה ועניין של הרגל (עד בואה של המפלצת). באופן כללי, מתרגלים להיות בעלי מקצוע "מטייל", אבל לפעמים זה קשה להיות כל כך ארעיים וניידים.

פגשנו הרבה אנשים נחמדים וגם כמה לא נחמדים. ראינו הרבה חיות יפות, ציפורים מעניינות וזוחלים מגעילים. עכשיו אנחנו חוזרים הביתה, לשגרה, לאנשים האהובים ולמשפחה, לנוף השטוח, הכמעט אוסטרלי, ולעבודה.

                                                                      = סוף =