כמה כיף לגלגל את השם הזה על הלשון – סנטאנדרה, סנטאנדרה, סנטאנדרה... כשחיפשתי לראשונה מסלול טיול יום מחוץ לבודפשט, כל סימני הדרך הובילו אותי אל סנטאנדרה, שהתגלתה כמקרה קלאסי של עיירה ציורית ונחמדה. כמה נחמדה? בואו תגלו ביחד איתי...
איזו צבעוניות וכמה מרחיב את הלב לשוטט ברחובותיה. לפעמים אני חושבת לעצמי שהיה כל כך נחמד אם גם בישראל שלנו היו רחובות כל כך מזמינים. הרחוב מפתה אותך ללכת לאורכו, לחקור, להתבונן, להתפעם ולא לוותר על אף שעל. הצבעים תופסים את מלוא המרחב שהעין יכולה להכיל – מלפנים, מאחור, מהצדדים, ואפילו מלמעלה. מזכיר לי את קריאת "הסוֹפר" במשחק המחבואים 'מי שעומד מלפני, מאחורי ומצדדי...'
אבל עוד לפני - רכבת הפרברים מבודפשט עוברת בעיירות ובכפרים. מהחלון נשקפים נופים ירוקים חקלאיים. היא עוצרת בתחנות בהן לא תמיד יש אפילו רציף. איש לא מחכה שם ואיש לא עולה שם. נראה כי כל העם היושב ברכבת נמצא בדרכו לסנטאנדרה. בתחנה האחרונה נשפכים כולם החוצה ודוהרים אל מרכז העיירה.
לרציניים בלבד: הרכבת מבודפשט אל סנטאנדרה, H5, יוצאת מתחנת הרכבת הנמצאת ב- Batthyány tér. עלות נסיעה, אשר נמשכת כ- 40 דקות, 310 פורינטים לכיוון אחד (פחות מנסיעה בודדת בתוך העיר!).
הרחוב הראשי מטופח ואפילו מתקתק. חנויות מזכרות מכל סוג ומין, בתי קפה, גלריות וכמה מוזיאונים קטנים. כדאי להכנס, להציץ פנימה, לקחת את הזמן, להתפעל. אפשר גם לקנות.
לפני היציאה לטיול קראתי על סנטאנדרה דעות לכאן ולכאן. היו שגרסו – 'פנינה מקסימה, חייבים לבקר', אחרים אמרו – 'מלכודת תיירים, כדאי לוותר'. מהתרשמותי מהמקום, הוא אכן תיירותי, אך אין בו אף מאסט ואף וי לסמן על מטרה. כדאי לבוא עם ראש פתוח ופשוט לחוות את המקום כמו שהוא. הוא בהחלט מקום נעים המאפשר הפוגה מהעיר הגדולה.
מודה שאני אוהבת מקומות של תיירים, אבל אוהבת עוד יותר לגלות מקומות מיוחדים. כאלה שלא נכבשו על ידי ההמון. בכל עיר, כפר או עיירה אני מושכת הלאה מהרחובות הראשיים, מחפשת הפתעות. הפעם היה זה סיבוב מקוצר, בעיקר מפאת החום הרב ששרר בשהותנו בסנטאנדרה, ובכל זאת – קצת מעבר לרחוב המזכרות הצלחנו למצוא פינות חמד אמיתיות.
לרציניים בלבד: לאחר סיור במרכז העיירה, מומלץ לטפס למעלה עם הסמטאות השקטות והנחמדות. יש קסם רב בשכונות המגורים שבמעלה הגבעה, ויש גם תצפיות נוף יפות מאד לכיוון הדנובה.
כשאומרים בסנטאנדרה 'מוזיאונים' מתכוונים למוזיאוני-נישה קטנים ונחמדים. אין לצפות ללובר, לבריטיש מיוזאום, או לנשיונל גאלרי... מוזיאון המרציפן, למשל, הוא קיטש מתוק – שמוביל כמובן בסופו אל חנות מרציפנים צבעונית. מוצגים בו פסלי מרציפן בגדלים מרשימים עם הקפדה על פרטי פרטים. רק לחשוב כמה עבודה הושקעה כאן על כל פסל שכזה...
גם מוזיאון המיניאטורות הוא מקום קטן ומקסים, חדר אחד בלבד ליתר דיוק. מוצגות בו עבודות של אמן המיניאטורות Mikola Syadristy. העבודות כל כך זערוריות, שהן מוצגות תחת מיקרוסקופים המגדילים את היצירה כך שתיראה בעין. ליד כל אחת הסבר על גודלה ועל החומרים מהם היא עשויה. בהחלט אמנות מעוררת השתאות.
לרציניים בלבד: לביקור בסנטאנדרה מספיק כחצי יום טיול. בחציו השני של היום ניתן לשלב טיול באיזור "ברך הדנובה", מצודת וישגארד והמוזיאון הפתוח. אפשרות נוספת היא לחזור בשייט על הדנובה עד בודפשט. את כל אלה לא הספקנו הפעם, אך אם אתם תעשו, אשמח לשמוע איך היה!
תודה שיצאתם איתי מהעיר הגדולה לטיול בסנטאנדרה. המקום מקסים, כפרי ורגוע ומומלץ כטיול יום מחוץ לבודפשט. אני אהבתי! מקווה שגם אתם! אשמח אם תמשיכו לעקוב אחרי ברחבי הגלובוס. מוזמנים לשמיע את קולכם בתגובות או ליצור קשר, ולהרשם לבלוג בקוביית ההרשמה. לנרשמים לבלוג זכות ראשונים לקבל את הפוסטים המתפרסמים בו.
ביקרתי לפני שבוע בעיירה אכן משב רוח נעים ביציאה מהעיר הגדולה, קנינו מזכרות למשפחה אכן מוזיאון המרצפן מעניין ואף קנינו מרצפן מעולה,ישבנו בבית קפה נהננו מעוגה נהדרת,הדרך לשם לא נעימה עם רכבת לא נעימה מושבים מיושנים ולא נוחים מזל שהנסיעה קצרה, אם לא היה חם מידי הייתי נותנת ציון של יותר מחביב
תיאור מקסים של העיירה החמודה הזו. הגעתי אליה בחורף, די במקרה. מושבי הרכבת מחוממים. הנסיעה קלה וידידותית. אני מאלו שחושבים שכן כדאי להגיע אליה, למרות אופייה התיירותי. תודה שהזכרת לי נשכחות